נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

טוען...

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד': הנשייה- עו"ד נועם קוריס


תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד': הנשייה
פרק א': תביעות חוב
תביעת חוב בשל חוב עבר, שאושרה בידי הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה, בהתאם להוראות חלק זה.
(א)            נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך ששה חודשים ממועד פרסומו של צו חדלות הפירעון כאמור בסעיפים 25(א) או 120(א).
(ב)            הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את התביעה במועד.
(ג)             השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיש לצרף אליה.
(ד)            תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו והערכת שוויו (בסעיף קטן זה – שומת הנכס המשועבד); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שומת הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו תיערך והנסיבות שבהן ניתן יהיה לשנותה.
(א)            הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט האם לאשרה או לדחותה.
(ב)            הנאמן רשאי לדחות תביעת חוב אם מצא כי חוב העבר שבשלו הוגשה נוצר בנסיבות שיש בהן משום תרמית או קנוניה, גם אם ניתן פסק דין לגבי אותו חוב, ובלבד שדחיית התביעה אם ניתן פסק דין כאמור תיעשה באישור בית המשפט.
(ג)             הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו בתביעת החוב; היה החייב יחיד – הנאמן יודיע על הכרעתו בתביעת החוב גם לחייב;
(ד)            תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת הליך מינהלי או הליך פלילי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או לא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 187(ג).
מצא הנאמן כי הרישומים בספרי החשבונות של החייב מעידים על קיומו של חוב עבר שאילו הייתה מוגשת בשלו תביעת חוב היה הנאמן מאשרה בהסתמך על רישומים אלה, רשאי הוא להודיע על כך לנושה, בכתב, ויראו את הנושה כמי שהגיש תביעת חוב שאושרה בידי הנאמן.
חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו חדלות הפירעון, יהוון למועד מתן צו חדלות הפירעון בניכוי הריבית שנקבעה בהסכם בין הצדדים, ואם לא נקבעה – בניכוי הריבית לפי סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לתקופה שמיום מתן הצו עד למועד הפירעון.
חוב עבר הנקוב במטבע חוץ, יחושב לפי ערכו במטבע ישראלי ביום מתן צו חדלות הפירעון.
היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו בית המשפט.
הנושה, החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד - גם חבר התאגיד רשאים לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.
מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת החוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט.
השר רשאי לקבוע סדרי דין לדיון בתביעת חוב ובערעור שהוגשו לפי סימן זה.
פרק ב': נכסי קופת הנשייה
סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה
נכסי קופת הנשייה יכללו  - 
(1)            לגבי חייב שהוא תאגיד – כל נכס של התאגיד במועד מתן צו חדלות הפירעון וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו, ואם אושרה לגביו תכנית לשיקום כלכלי – כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;
(2)            לגבי חייב שהוא יחיד - כל נכס של היחיד במועד מתן צו חדלות הפירעון, וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה לפי סעיפים 163 או 171(ב).
היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה נכסים הדרושים לחייב לצורכי מחייתו הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, המנויים בתוספת השנייה.
נתפס נכס במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן צו חדלות הפירעון טרם הושלם ההליך כאמור בסעיף 28(1), יחולו הוראות אלה:
(1)            אם הנכס טרם נמכר – ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו יהיו שיעבוד ראשון על הנכס;
(2)            אם הנכס נמכר – תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה.
סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה
(א)
(1)            בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו חדלות פירעון, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת נכס או שיעבוד נכס (בסימן זה – פעולה להעדפת נושה), בהתקיים כל אלה:


(א)            מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה למתן צו חדלות פירעון, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב- שנה לפני המועד האמור, וסיומה במועד מתן הצו;


(ב)            במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון;


(ג)             בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון.

(2)            חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה (1)(א), אלא אם כן הוכח אחרת.
(ב)      בית המשפט לא יבטל פעולה לפי סעיף קטן (א) בהתקיים אחד מאלה:

(1)            החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע, שהיא מעבר לפירעון החוב;

(2)            ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב;

(3)            לגבי חייב שהוא יחיד - החוב הנפרע הוא חוב מזונות או חוב לאדם שאינו קרובו של החייב שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים.
(ג)       הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו חדלות הפירעון, והמחאת החוב אפשרה לנמחה לקזז חוב שהוא חב בו לחייב, רשאי בית המשפט להורות כי לנמחה לא תהיה זכות לקיזוז החוב שהומחה, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א).
(א)            בית המשפט רשאי להורות על ביטול העברת נכס של החייב שנעשתה לפני מתן צו חדלות הפירעון בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר משוויו של הנכס שהועבר (בסימן זה – פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה), אם התקיימו כל אלה:

(1)            מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה למתן צו חדלות פירעון, ולגבי העברה לקרוב– ארבע שנים לפני המועד האמור, וסיומה – במועד מתן הצו;

(2)            במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
(ב)            חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1), אלא אם כן הוכח אחרת.
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה למתן צו חדלות הפירעון וסיומה במועד מתן הצו.
(א)            ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה להעדפת נושה או פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.
(ב)            ביטל בית המשפט העברת נכס לפי סימן זה, לא יהיה בכך כדי לגרוע  מזכויותיו של אדם שלישי שרכש את הנכס לאחר ההעברה, בתום לב ובתמורה.
(ג)             ביטל בית המשפט העברת נכס לפי סימן זה והייתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם מי שאליו הועבר הנכס בידי החייב את שוויו של הנכס כפי שיקבע בית המשפט.
פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם
(א)            ניתן צו חדלות פירעון, יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו' לחלק ב' ופרק ה' לחלק ג' כדי לקבל לידו או לפיקוחו את כל הנכסים והמסמכים שלחייב זכות בהם.
(ב)            במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תקפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה.
מי שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו ונודע לו על מתן צו חדלות פירעון לגבי החייב, יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מועד מסירת ההודעה ואופן מסירתה.
(א)            הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם, בהתאם להוראות שיקבע השר ולהנחיות הכונס הרשמי.
(ב)            היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הכונס הרשמי, להסתייע ביחיד לצורך ניהול נכסי קופת הנשייה.
(ג)             הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים, בחשבון בנק, בדרך ובמועדים שיורה הכונס הרשמי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים.
(ד)            עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב.
(ה)           הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
פרק ד':  מימוש נכסי קופת הנשייה
ניתן צו חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה.
(א)            פדיון כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[1], טעון אישור בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה.
(ב)            פדיון כספים המגיעים לחייב מתכנית חסכון, שטרם הגיע מועד פרעונם, טעון אישור הכונס הרשמי.
(ג)             בית המשפט או הכונס הרשמי, לפי הענין, לא יאשרו פדיון כספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אלא לאחר שנתנו לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו.
(א)            העברת זכות במקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, טעונה אישור בית המשפט.
(ב)            בית המשפט יאשר העברת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע כי יהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלופי; בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלופי יהיה בהמצאת דירת מגורים אחרת, בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג)             הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים אלה.
פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה
סימן א': כללי
ניתן צו חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו יפעל הנאמן לחלוקת נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסימן ב' ובאופן הקבוע בסימן ג'.
סימן ב': סדר הפירעון 
חובות החייב ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר הבא:

(1)            חובות מובטחים - בהתאם להוראות סימן א' לפרק ו';

(2)            הוצאות הליכי חדלות הפירעון - בהתאם להוראות סעיף 212;

(3)            חובות בדין קדימה - בהתאם להוראות סעיף 213;

(4)            חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשיעבוד צף – בהתאם להוראות סימן א' לפרק ו';

(5)            חובות כלליים;

(6)            הפרשי הצמדה וריבית שנצברו בהליכי חדלות הפירעון- בהתאם להוראות סעיף 215;

(7)            חובות דחויים.
החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.
(א)            הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:

(1)            כל החובות הנובעים מפעולות שעשה הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, ממועד מתן צו חדלות הפירעון עד מועד סיום כהונתו של הנאמן, לרבות אגרות ושכר הנאמן;

(2)            ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים;

(3)            לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו.
(ב)            הוצאות הליכי חדלות פירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.
(ג)             אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו ההוצאות מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.
(א)            החובות המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו לפי סדר עדיפות זה:

(1)            סכום שהחייב ניכה במקור משכר עבודה לפי פקודת מס הכנסה[2], וטרם העביר לרשות המסים וכן סכום שהחייב ניכר משכר עבודה לפי סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי;

(2)            חוב מזונות שמועד פירעונו חל לפני מתן צו חדלות הפירעון.
(ב)            החובות בדין קדימה יכללו הפרשי הצמדה וריבית שנוספו, לפי דין או הסכם, עד מועד מתן צו חדלות הפירעון.
(ג)             אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל השעבוד הצף.
(א)            החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים, אינם חובות בדין קדימה ואינם חובות דחויים.
(ב)            החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה וריבית שנוספו, לפי דין או הסכם, עד מועד מתן צו חדלות הפירעון.
(א)            הפרשי הצמדה וריבית שנצברו בהליכי חדלות הפירעון הם הפרשי ההצמדה והריבית שנוספו לחובות העבר של החייב, למעט חובות דחויים, ממועד מתן צו חדלות הפירעון עד למועד הפירעון, לרבות אלו שנוספו לחובות מובטחים ושלא ניתן לפרוע מהנכסים המשועבדים.
(ב)            הפרשי הצמדה וריבית שנצברו בהליכי חדלות הפירעון ייפרעו בסדר הבא:

(1)            הפרשי הצמדה וריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה;

(2)            יתרת הפרשי ההצמדה והריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1).
(א)            חובות דחויים הם תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב.
(ב)            החובות הדחויים יכללו הפרשי הצמדה וריבית שנוספו, לפי דין או הסכם, עד מועד פירעונם.
סימן ג': אופן החלוקה
חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שאינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה.
(א)            הנאמן יחלק לנושים, מעת לעת ובהקדם האפשרי, כספים שהצטברו בידו ממימוש נכסי קופת הנשייה (בסימן זה - חלוקת ביניים).
(ב)            לפני כל חלוקת ביניים ישלח הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן לכל נושה הידוע לו, אשר טרם הגיש תביעת חוב, וכן יפרסם הודעה על כך בדרך שיקבע השר.
(ג)             הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה:

(1)            תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם אושרה;

(2)            מימון הוצאות ניהול הליכי חדלות הפירעון.
(ד)            נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה, וזאת לפני כל חלוקה נוספת.
(א)            לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה אשר לדעת הנאמן אפשר לממשם, יחלק הנאמן את היתרה (בסימן זה - חלוקה סופית).
(ב)            לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לחלק חלוקה סופית, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם.
(ג)             בטרם ביצוע החלוקה הסופית יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן, בדרך שיקבע השר.
השר רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית.
נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון החובות לנושים, תועבר היתרה בהתאם להוראות אלו:
(1)            בהליכי חדלות פירעון של יחיד – ליחיד;
(2)            בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – לחברי התאגיד.
פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות
סימן א': נושה מובטח
(א)            נושה מובטח הוא נושה שלטובתו שועבד נכס של החייב כערובה לחוב עבר שהחייב חב לו.
(ב)            ניתן צו חדלות פירעון, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון.
(ג)             עלה החוב המובטח על שווי הנכס המשועבד, תיפרע יתרת החוב המובטח כחוב כללי.
(ד)            פחת סכום החוב המובטח משווי הנכס המשועבד, יהיה ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון החובות שאינם חובות מובטחים.
(ה)           החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם עד מועד הפירעון, למעט ריבית פיגורים, קנס פיגורים או תשלום דומה לזה שנוספו ממועד מתן צו חדלות הפירעון.
ניתן צו חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד, יחולו הגבלות אלה לעניין שיעבוד צף:
(1)            השיעבוד הצף יחול רק על נכסים של החייב במועד מתן צו חדלות הפירעון, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסימן זה – נכסי השיעבוד הצף);
(2)            נושה המובטח בשיעבוד צף רשאי להיפרע את חובו המובטח מנכסי השיעבוד הצף, רק עד סכום השווה ל- 75% משווי הנכסים האמורים, בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם, להשבחתם ולמימושם (בסעיף זה – תקרת השיעבוד), ויחולו הוראות אלה:

(א)            לא נפרע לנושה המובטח בשיעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל הוראות סעיף קטן זה, תיפרע יתרת חובו המובטח כחוב כללי;

(ב)            יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השיעבוד, תשמש לפירעון החובות הכלליים.
(א)            בסעיף זה, "שיעור הנשייה המזערי"  – 25% מסך כל החובות הכלליים או 1,000,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך.
(ב)            אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים, ובנכסי השיעבוד הצף המשמשים לפירעון החובות הכלליים כאמור בסעיף 223, כדי לפרוע את החובות הכלליים עד גובה שיעור הנשייה המזערי, ייפרע ההפרש הדרוש להשלמת שיעור הנשייה כאמור מנכסי קופת הנשייה המשועבדים בשיעבוד שאינו צף, בהתאם להוראות אלה:

(1)            שיעור של 75% בלבד מהחוב המובטח של כל נושה מובטח ייפרע מהנכס ששועבד לטובתו, ויתרת החוב המובטח תיפרע כחוב כללי;

(2)            יתרת שווי הנכסים המשועבדים שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – יתרת שווי הנכסים המשועבדים) תשמש לפירעון החובות הכלליים עד להשלמת שיעור הנשייה המזערי;

(3)            עלתה יתרת שווי הנכסים המשועבדים על ההפרש הדרוש להשלמת שיעור הנשייה המזערי, יעלה בהתאם שיעור החוב המובטח שרשאי כל נושה מובטח להיפרע מהנכס המשועבד.
(א)            ניתן צו חדלות פירעון והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד - על הפעלת התאגיד לצורך הכנת תכנית לשיקומו הכלכלי, ולעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו כאמור בסעיף 156, לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו, ובשיעבוד צף – לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט. 
(ב)            בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד או את גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה:

(1)            אין בנכס המשועבד או בשיעבוד הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

(2)            אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף, כדי לפגוע באפשרות לשיקומו הכלכלי של החייב.
הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד לפי שומת הנכס המשועבד שהגיש הנושה במסגרת תביעת החוב לפי סעיף 187(ד) (בסימן זה – שומת הנכס המשועבד).
(א)            נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו, יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן, ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני ההודעה.
(ב)            הודיע נושה מובטח על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו, יפעל הנאמן, בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה, בהתאם להוראות אלה:

(1)            הנאמן יכריע בתביעת החוב שהגיש הנושה; לא הכריע הנאמן עד תום שלושה חודשים ממועד הודעת הנושה, יראו את התביעה כאילו אושרה; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף זה בשלושה חודשים נוספים;

(2)            הנאמן יודיע לנושה, אם בכוונתו לפדות את הנכס המשועבד כאמור בסעיף 226.
(א)            לא הודיע הנאמן לנושה המובטח, בתוך התקופה האמורה בסעיף 227(ב)(2), על כוונתו לפדות את הנכס המשועבד, יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה:

(1)            הייתה שומת הנכס המשועבד נמוכה מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנושה המובטח;

(2)            הייתה שומת הנכס המשועבד שווה לחוב המובטח או גבוהה ממנו– ימומש הנכס בידי הנאמן.
(ב)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מימוש נכס משועבד בידי הנושה המובטח ופיקוח הנאמן ובית המשפט על מימוש כאמור.
(ג)             בהליכי מימוש של נכס משועבד בידי הנאמן ידווח הנאמן לנושה המובטח על פעולותיו באופן ובמועד שיקבע השר.
התמורה מפידיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לפירעון החוב המובטח, לפי הסדר הבא:

(1)            קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם עד מועד מתן צו חדלות הפירעון;

(2)            הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם ממועד מתן צו חדלות הפירעון עד מועד הפירעון כאמור בסעיף 222(ה).
סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות
נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה:

(1)            הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו, לפני מתן צו חדלות הפירעון;

(2)            הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה בעדו;

(3)            הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967[3], לא חלות על עסקת המכר.
(א)            ניתן צו חדלות פירעון והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד - על הפעלת התאגיד לצורך הכנת תכנית לשיקומו כלכלי, ולעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 156, לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות את החזקה בנכס, בשל אי תשלום התמורה בעדו בידי החייב, אלא באישור בית המשפט. 
(ב)            בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים אחד מאלה:

(1)            אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

(2)            אין בהעברת החזקה כדי לפגוע באפשרות לשיקומו הכלכלי של  החייב.
סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון
(א)            נושה שיש לו זכות עיכבון לפי חיקוק לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה, בשל חוב עבר של החייב, יראו אותו ממועד מתן צו חדלות הפירעון כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור; על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות לגבי נושה מובטח, הכל בשינויים המפורטים בסימן זה.
(א)            בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה שיש לו לגביו זכות עיכבון, להעביר את הנכס לנאמן, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(1)            בית המשפט הורה לעניין חייב שהוא תאגיד - על הפעלת התאגיד לצורך הכנת תכנית לשיקום כלכלי, ולעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 156, והנכס דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של החייב;

(2)            יש בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ב)            היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לצורך הליכי חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן אף אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד גובה עלות ההכנה של המסמך כהוצאות הליכי חדלות הפירעון.
סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז
(א)            נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב ולהגיש תביעת חוב על היתרה, כערכם במועד מתן צו חדלות הפירעון, בהתקיים אחד מאלה:

(1)            חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה;

(2)            נטילת חובות הדדיים והסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה;

(3)            החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980[4].
(ב)            חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו חדלות הפירעון, יהוון לצורך הקיזוז לפי סעיף זה, בהתאם להוראות סעיף 190.
נושה המבקש לממש את זכות הקיזוז יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן בתוך 30 ימים ממועד פרסומו של צו חדלות הפירעון כאמור בסעיף 25(א) או 120(א), או מהיום שבו נודע לו על קיום זכות הקיזוז, לפי המאוחר.




[1] ס"ח התשס"ה, עמ' 889.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
[3] ס"ח התשכ"ז, עמ' 48.
[4] ס"ח התש"ם, עמ' 50.
פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)