נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

טוען...

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה-ז / עו"ד נועם קוריס



תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם
(א)            בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הכונס הרשמי והנאמן, במידת האפשר, בעמדת הנושים.
(ב)            עמדת הנושים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים; הייתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה.
(ג)             אסיפת הנושים רשאית להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע עמדתה לגביהם.
(א)            היה החייב תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או במסמך אחר המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
(ב)            היה החייב יחיד, רשאי הכונס הרשמי לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הכונס הרשמי לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
נושה רשאי לפנות לגבי חייב שהוא תאגיד - לבית המשפט ולגבי חייב שהוא יחיד – לכונס הרשמי, בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון.
(א)            הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.
(ב)            הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית משפט או הכונס הרשמי או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב-25% לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים.
(א)            בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 60 ימים מיום מתן צו חדלות הפירעון או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט או הכונס הרשמי, כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים.
(ב)            בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.
(ג)             הנאמן יכין, עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, דוח ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה; הדוח יועמד לעיון הנושים במשרדי הכונס הרשמי.
(ד)            באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון, ובכלל זה יחליטו בעניינים אלה:

(1)            האם למנות ועדת נושים;

(2)            סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה לפני שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה לגביהם;

(3)            לגבי חייב שהוא תאגיד - האם לבקש מבית המשפט להורות על החלפת הנאמן שמינה.
(א)            זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק זה, לפי ערך תביעת החוב שהגיש; היה הנושה מובטח – תהיה לו זכות הצבעה רק בשל ערך החוב המובטח העולה על שווי הנכס המשועבד.
(ב)            היה חשש כי תביעת חוב שהגיש נושה אינה תואמת את סכום החוב שבו הוא נושה בפועל וכי התביעה הוגשה מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי בית משפט להורות לנאמן לבחון את התביעה לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה.
(ג)             החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; לעניין זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
(ד)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים, ולעניין הצבעה באמצעות שלוח.
(א)            אסיפת הנושים רשאית למנות, ביוזמתה או לפי הוראת בית המשפט או הכונס הרשמי, ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון.
(ב)            החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט או הכונס הרשמי אחרת; נושה מובטח ששווי הנכס המשועבד לטובתו שווה לגובה חובו המובטח או עולה עליו, לא יהיה חבר בוועדת הנושים.
(ג)             בוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב ועדת הנושים שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים.
(ד)            ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים במועד שעליו תחליט אסיפת הנושים.
(ה)           השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר.
(א)            ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה בפני הנאמן,  בפני בית המשפט או בפני הכונס הרשמי בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
(א)            מונתה ועדת נושים, לא יקבל הנאמן החלטה בעניינים אלה אלא לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה:

(1)            תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב;

(2)            העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו;

(3)            שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה;

(4)            נטילת אשראי חדש;

(5)            פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו;

(6)            כל עניין שעליו החליטה האסיפה הראשונה לפי סעיף 240(ד) כי על הנאמן לשמוע את עמדת ועדת הנושים לגביו;

(7)            כל עניין נוסף שקבע השר.
(ב)            מונתה ועדת נושים, לא יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן אלא לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.
(א)            בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש מהנאמן כל מידע המצוי בידיו והדרוש לה לשם מילוי תפקידה; סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע, ובכלל זה לאסור את מסירתו.
(ב)            בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הכונס הרשמי להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
חלק ו': הכונס הרשמי
(א)            השר ימנה את הכונס הרשמי.
(ב)            מינויו של הכונס הרשמי יפורסם ברשומות.
הכונס הרשמי יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.
אלה תפקידי הכונס הרשמי:
(1)            לפעול לשמירת האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון;
(2)            לפקח על התנהלות הנאמנים;
(3)            לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי חלק ג'.
כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן, תהיה נתונה גם לכונס הרשמי.
(א)            הכונס הרשמי יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון, ורשאי הוא לנקוט עמדה בכל הליך כאמור.
(ב)            בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לכונס הרשמי.
הכונס הרשמי רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את התנהלותו של החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם של מי שהיה נושא משרה או בעל שליטה בו, ולדווח על כך לבית המשפט.
הכונס הרשמי רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.
הכונס הרשמי רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור.
(א)            היה לכונס הרשמי חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו, יחקור הכונס הרשמי בדבר, ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך שבה ראוי לנקוט, ובכלל זה על הפחתת שכרו של הנאמן.
(ב)            לשם חקירת התנהלות נאמן, רשאי הכונס הרשמי לבקש כי בית המשפט יחקור את הנאמן.
הכונס הרשמי יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים, ויבקרם.
הכונס הרשמי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
(א)            נאמן יסייע לכונס הרשמי ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו.
(ב)            החייב יסייע לכונס הרשמי וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו.
(א)            הכונס הרשמי רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו.

(1)            הכונס הרשמי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל סמכות מסמכויותיו גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה – נציג הכונס הרשמי) ולשלם את שכרו.

(2)            נציג הכונס הרשמי יפעל לפי הוראות הכונס הרשמי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה.

(3)            הכונס הרשמי רשאי, לפני מינויו של נציג הכונס הרשמי או לאחר מכן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
(ב)            על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), סמכויות הכונס הרשמי לפי סעיפים 105, 114, 119, 122, 127,  138, 139, 142, 155,  172 ו-173 יהיו נתונות רק לעובד הכונס הרשמי שהשר הסמיכו לכך; השר רשאי לקבוע את תנאי הכשירות לצורך הסמכה כאמור.
חלק ז': סמכויות בית המשפט
(א)            בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לצורך ייעול ההליכים כאמור.
(ב)            בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר.
(ג)             ניתן צו חדלות פירעון, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר  ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי פרק ה' לחלק ב', ולגבי יחיד  - לפי סעיף  118.
(ד)            בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ה)           בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות או מקצתן בעל פה או בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
(א)            בית המשפט מוסמך לצרף הליכי חדלות פירעון של תאגיד עם הליכי חדלות פירעון של יחיד שהוא חבר התאגיד או נושא משרה בו, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים;
(ב)            בית המשפט מוסמך לצרף הליכי חדלות פירעון של יחיד שהוא חבר תאגיד או נושא משרה בתאגיד עם הליכי חדלות פירעון של אותו תאגיד, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים.
(א)            היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם, ובכלל זה החייב, מידע בדבר נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב תוצאות כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לצורך הליכי חדלות הפירעון;
(ב)            בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן;
(ג)             בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט או נשאלה ברשותו.
בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן או הכונס הרשמי, לתת צו -
(1)            המורה למי שזומן לבירור בפני הנאמן או הכונס הרשמי – להתייצב בפניהם;
(2)            המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לנאמן או לכונס הרשמי – למסרם לנאמן, לכונס הרשמי או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם.
בית המשפט רשאי לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר.
(א)            בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב        שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד - של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מן הארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו.
(ב)            בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן הצו.
(ג)             בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של החייב, להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו.
בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, ואם הוא תאגיד – על מעצרו של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו להשתמט מהליכי חדלות הפירעון, להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת, או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב, הסתרתו או השמדתו.
(א)            מצא בית המשפט, לאחר שניתן צו חדלות פירעון, כי החייב אינו בחדלות פירעון, רשאי הוא לבטל את הצו.
(ב)            ביטול צו חדלות פירעון אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה או תשלום שנעשו כדין לפני הביטול.
פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)