יום שישי, 25 בנובמבר 2016

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג': צו חדלות פירעון לגבי יחיד - עו"ד נועם קוריס



פרק א': תחולה
(א)            הוראות חלק זה יחולו על צו חדלות פירעון הניתן לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד).
(ב)            לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו חדלות פירעון, אחד מאלה:

(1)            הוא מתגורר בישראל;

(2)            הוא מנהל עסקים בישראל;

(3)            יש לו נכסים בישראל.
פרק ב': בקשה לצו חדלות פירעון והדיון בה
סימן א': כללי
אלה רשאים להגיש בקשה לצו חדלות פירעון לגבי יחיד:

(1)            היחיד;

(2)            נושה;

(3)            היועץ המשפטי לממשלה, וייראו את בקשתו כבקשת נושה.
(א)            בקשת היחיד לצו חדלות פירעון תוגש לכונס הרשמי, במשרדי הכונס הרשמי במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו; לעניין זה, "מחוז" – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984[1].
(ב)            בקשת הנושה לצו חדלות פירעון תוגש לבית המשפט.
סימן ב': בקשת יחיד
(א)            היחיד רשאי להגיש לכונס הרשמי בקשה לצו חדלות פירעון (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים שניים אלה:

(1)            הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו;

(2)            סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים.
(ב)            לבקשה יצרף היחיד את אלה:

(1)            תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;

(2)            דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו, הכולל את הפרטים כמפורט להלן, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:


(א)            נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו של היחיד, לרבות ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו;


(ב)            פרטים הידועים ליחיד לעניין נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם של בן-זוגו של היחיד, של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו;

(3)            כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן:


(א)            מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו של היחיד - מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[2], אך למעט רשות המסים וגוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה;


(ב)            מידע לעניין מצבו הכלכלי של היחיד וכן מידע לעניין יציאותיו של היחיד מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה בעניינים כמפורט בטור ב' שלצדו.
(א)            יחיד המגיש בקשה לצו חדלות פירעון ישלח על כך הודעה לכל נושה מהותי; לעניין זה, "נושה מהותי" – נושה מובטח או נושה שהחייב חב לו סכום העולה על 25,000 שקלים חדשים או סכום העולה על 10% מסך חובותיו של החייב, לפי הנמוך.
(ב)            נושה רשאי לעיין, במשרדי הכונס הרשמי, בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים שעניינם נכסי היחיד, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, ולהעתיקם.
(ג)             הכונס הרשמי רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת התנגדות לבקשה ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.
(ד)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח ההודעה ובכלל זה לעניין הפרטים שיכללו בה ואופן המצאתה ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.
(א)            אדם העלול להיפגע ממתן צו חדלות פירעון רשאי להגיש לכונס הרשמי התנגדות לבקשת היחיד.
(ב)            הוגשה לכונס הרשמי התנגדות לבקשת היחיד, יעביר את הבקשה וההתנגדות לבית המשפט; הועברו בקשה והתנגדות לפי סעיף קטן זה, יכריע בהן בית המשפט ויחולו בעניינן ההוראות החלות על בקשת נושה והתנגדות שהוגשה לה, ואולם לעניין זה יראו את מועד ההעברה כמועד הגשת הבקשה.
(ג)             השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.
(א)            לא הוגשה התנגדות לבקשת היחיד ומצא הכונס הרשמי לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה, ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשתה, צו חדלות פירעון.
(ב)            סבר הכונס הרשמי כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון בפניו; דרש הכונס הרשמי כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.
סימן ג': בקשת נושה
(א)            נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו חדלות פירעון (בחלק זה – בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון.
(ב)            נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו חדלות פירעון, אלא אם כן הוכיח כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו או להבריח את נכסיו.
(א)            בבקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה:

(1)            הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 25,000 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:


(א)            אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי תשלום החוב;


(ב)            בדרישת התשלום ציין הנושה כי אם היחיד לא ישלם את החוב, יפתח נגדו הנושה בהליכי חדלות פירעון;


(ג)             הנושה הגיש את הבקשה לצו חדלות פירעון בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

(2)            הומצאה ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 25,000 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה.

(3)            צו חלוט של בית משפט לתשלום סכום לטובת נושה של היחיד לא קוים כולו או מקצתו ובלבד שהסכום שנותר לתשלום עולה על 25,000 שקלים חדשים.
(ב)            בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב.
(ג)             חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה.
בקשתו של נושה תאומת בתצהיר; השר רשאי לקבוע מסמכים שעל נושה לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה.
נושה המגיש בקשה לצו חדלות פירעון ימציא העתק ממנה ליחיד ולכונס הרשמי מיד עם הגשתה.
(א)            אדם העלול להיפגע ממתן צו חדלות פירעון רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה.
(ב)            השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.
שוכנע בית המשפט כי בקשת נושה הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את הנושה לפצות יחיד שניזוק בשל הגשתה על הנזק שנגרם לו.
(א)            דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם.
(ב)            בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הכונס הרשמי, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים בפני בית המשפט.
(ג)             בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם, לאחר  הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.
(א)            מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה, ייתן צו חדלות פירעון.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה:

(1)            מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד;

(2)            אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים.
פרק ג': סעדים זמניים
(א)            הוגשה בקשת יחיד, רשאי הכונס הרשמי, לבקשת היחיד או נושה, לתת צו זמני האוסר לפרוע את חובות העבר של היחיד והמורה על הקפאת הליכים נגד היחיד (בפרק זה – סעד זמני במסגרת בקשת יחיד), אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו חדלות פירעון כאמור בסעיף 105.
(ב)            נתן הכונס הרשמי סעד זמני במסגרת בקשת יחיד, כאמור בסעיף קטן (א) - 

(1)            ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 122 ויוקנו לו הסמכויות בנכסי קופת הנשייה לפי סעיף 129; הכונס הרשמי יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(2)            יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ו'; הכונס הרשמי רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי ההגבלה אינה נחוצה לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.
הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני במסגרת בקשת נושה), אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו חדלות פירעון כאמור בסעיף 113:
(1)            איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית המשפט;
(2)            איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד; ניתן סעד זמני כאמור - 

(א)            יורה בית המשפט לכונס הרשמי למנות נאמן כאמור בסעיף 114(ב)(1);

(ב)            יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ו'; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי ההגבלה אינה נחוצה לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.
(א)            על סעד זמני במסגרת בקשת יחיד ועל סעד זמני במסגרת בקשת נושה יחולו הוראות סעיפים 18(ב) עד (ד), 19 ו-20, בשינויים המחויבים.
(ב)            ניתן סעד זמני לפי סעיפים 114 או 115(2), יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הגדרת "חוב עבר" ולעניין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, כמועד מתן צו חדלות הפירעון.
(א)            הוגשה בקשה לצו חדלות פירעון לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט, רשאים היחיד או נושה, לבקש מבית המשפט שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.
(ב)            בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 18(ב).
(ג)             הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים, הליכים מנהליים והליכים אחרים שהקפאת ההליכים לא חלה לגביהם לפי סעיף 118(2).
פרק ד': תוצאות צו חדלות פירעון
עם מתן צו חדלות הפירעון-
(1)            לא ייפרעו חובות העבר של היחיד אלא מנכסי קופת הנשייה ובהתאם להוראות חוק זה;
(2)            יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה' לחלק  ב' בשינויים המחויבים; הקפאת ההליכים תחול גם על הגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי גבייה;
(3)            הכונס הרשמי ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, בהתאם להוראות פרק ה';
(4)            תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד כאמור בפרק ו', שבמהלכה -

(א)            יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ו' בהתאם להוראות אותו סימן; 

(ב)            הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ו'.
עם מתן צו חדלות הפירעון, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הכונס הרשמי ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.
(א)            הודעה על מתן צו חדלות פירעון לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
(ב)            הכונס הרשמי ישלח העתק מהצו לחייב ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.
(א)            הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו, כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.
(ב)            יחיד שניתן לגביו צו חדלות פירעון המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון.
(ג)             בכל מסמך הנוגע להפעלת עסקו של היחיד יצוין כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.
פרק ה': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
סימן א': מינוי הנאמן
(א)            הכונס הרשמי ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן צו חדלות הפירעון או בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ב)            הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 123.
(ג)             הכונס הרשמי לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו כלפיו זיקה אישית או כלכלית.
(ד)            הכונס הרשמי רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל מורכבות ההליך; מינה הכונס הרשמי כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם.
(א)            רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם:

(1)            שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש;

(2)            הכונס הרשמי;

(3)            נציג הכונס הרשמי;

(4)            שני נציגי ציבור.
(ב)            כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955[3], והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הכונס הרשמי, לכהן כנאמן; השר, בהמלצת הכונס הרשמי, רשאי לקבוע תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים לכך, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית.
(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ולעניין סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינוייה לרבות גריעה ממנה.
כל עוד לא מונה נאמן, יהיה הכונס הרשמי הנאמן.
הנאמן יפקיד ערובה להבטחת מילוי תפקידו, להנחת דעתו של הכונס הרשמי.
(א)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה ההליך לקביעתם.
(ב)            השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.
סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו
(א)            הנאמן יפעל מטעם הכונס הרשמי ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
(ב)            הנאמן רשאי לפנות לכונס הרשמי בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
(א)            תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של צו השיקום הכלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.
(ב)            במסגרת תפקידו, הנאמן -

(1)            יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לכונס הרשמי, בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ו';

(2)            יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד';

(3)            יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה לפי פרק ג' לחלק ד';

(4)            יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 169;

(5)            יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', בכפוף להוראות סעיף 158 ובהתאם להוראות הצו לשיקום הכלכלי;

(6)            יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה' לחלק ד', ובכפוף להוראות סעיף 158.
הנאמן מוסמך לצורך מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן.
(א)            הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור הכונס הרשמי בלבד:

(1)            תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;

(2)            העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו;

(3)            פירעון חוב של נושים מסוג מסוים;

(4)            פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו;

(5)            כל סמכות אחרת הטעונה אישור הכונס הרשמי לפי חוק זה או לפי הנחיותיו.
(ב)            אישור הכונס הרשמי כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
(א)            הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן ליחיד זכות בו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
(ב)            הייתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 233.
(ג)             מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר בבית המשפט.
היה נכס של היחיד נכס משועבד המוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.
לצורך ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע בהתאם להוראות סעיפים 145,  ו-180.
הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הכונס הרשמי לפי סעיף 237(ב) או 244(ב).
הנאמן ינהל רישומים מפורטים בנוגע להליכי חדלות הפירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הרישומים והפרטים שייכללו בהם.
(א)            הנאמן יגיש לכונס הרשמי דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי.
(ב)            הדוח התקופתי יוגש פעם בשנה לפחות או בתכיפות גבוהה יותר אם הורה כך הכונס הרשמי; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 152.
(ג)             הכונס הרשמי רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
(ד)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
(ה)           כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.
(א)            היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.
(ב)            היחיד יודיע לנאמן במהירות האפשרית על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה.
מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לכונס הרשמי בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
(א)            הכונס הרשמי רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)            הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2)            נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;

(3)            חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)            החלטת הכונס הרשמי על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)             נתפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הכונס הרשמי אחר במקומו ועד למינויו יהיה הכונס הרשמי הנאמן.
(א)            סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לכונס הרשמי דוח מסכם של פעילותו.
(ב)            נוכח הכונס הרשמי כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.
פרק ו': תקופת הביניים - ממתן צו חדלות הפירעון עד מתן צו לשיקום כלכלי
סימן א': הגבלות
בתקופה שממתן צו חדלות הפירעון לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:
(1)            הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952[4], ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;
(2)            עיכוב יציאת היחיד מן הארץ;
(3)            הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(4)            הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב, בעצמו או באמצעות אחר; לעניין הגבלה זו - 

(א)            "כרטיס חיוב" - כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986[5], למעט כרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד; 

(ב)            דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(א)            הכונס הרשמי רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 141 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)            הכונס הרשמי רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת ערבות.
(ג)             סירב הכונס הרשמי לבקשה לפי סעיף קטן (א) להסיר הגבלה, יועבר הדיון בבקשה להכרעת בית המשפט.
סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, הכל בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי).
(א)            יחיד שניתן לגביו צו חדלות פירעון לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 14 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי במועד מתן הצו ובשנתיים שקדמו לו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו של היחיד, לרבות ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו.
(ב)            הנאמן יסייע ליחיד להכין את הדוח אם מצא כי אין ביכולתו של היחיד להכין את הדוח בכוחות עצמו.
(ג)             נושה רשאי לעיין בדוח שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 102(ב)(3) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.
מצא הכונס הרשמי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך -
(1)            לדרוש מגורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת הראשונה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו;
(2)            לדרוש מרשות המסים למסור לידיו מידע שמקורו בדוחות שהגיש לה היחיד.
הודיע הכונס הרשמי על פתיחה בהליך למנהל מערכת ההוצאה לפועל, יעביר מנהל מערכת ההוצאה לפועל, את כל המידע הנוגע לחייב המצוי בלשכות ההוצאה לפועל.
(א)            על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, לתת צו המורה לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד:

(1)            לעניין תאגיד בנקאי - מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיפים 145 ו-146, כפי שיפורט בצו;

(2)            לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן:


(א)            מידע בדבר נכסי היחיד הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיף 146(2);


(ב)            מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו.
(ב)            בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי אין במסירתו כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
(ג)             בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)            מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים למסירתו גם לנושים או ליחיד.
(ה)           על אף הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר לכונס הרשמי בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.
(ו)              השר ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות – יקבע בית המשפט בצו הוראות כאמור.
(ז)             צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית המשפט נתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון טענותיהם בפניו.
מי שנתבקש למסור מידע לפי סימן זה לנאמן או לכונס הרשמי, חייב על אף האמור בכל דין, למסרו לידיו.
מידע שנמסר לכונס הרשמי לפי סימן זה, יעבירו הכונס הרשמי לנאמן אם שוכנע כי המידע חיוני לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד וכי מסירתו לנאמן אינה פוגעת בפרטיות במידה העולה על הנדרש.
(א)            הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הכונס הרשמי כי הבירור אינו דרוש בנסיבות העניין.
(ב)            הכונס הרשמי יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמן, בין השאר כדי להבטיח כי ניהול הבירור אינו פוגע בכבודו ובפרטיותו של היחיד במידה העולה על הנדרש.
(ג)             יחיד שזומן לבירור לפי סעיף קטן (א) רשאי לבקש כי הבירור ייערך בידי עובד הכונס הרשמי או בנוכחותו, והכונס הרשמי יחליט בבקשה.
(ד)            בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד.
(ה)           השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה בין השאר כדי להבטיח שמירה על כבודו ופרטיותו של היחיד, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין המקום שבו ייערך הבירור, מועד הבירור ואופן ביצועו, וכן הוראות לעניין תיעוד הבירור ושמירת המידע שהושג בבירור. 
(ו)              סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה של אדם שאינו היחיד, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי הוראות סעיף 260.
(א)            עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לכונס הרשמי דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה); הדוח יאומת בתצהיר.
(ב)            הכונס הרשמי רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 144.
(ג)             דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:

(1)            נכסי קופת הנשייה;

(2)            תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;

(3)            פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה;

(4)            פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, פעולות לגריעת נכסים מקופת הנשייה או הברחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב' לפרק ב' בחלק ד';

(5)            פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;

(6)            התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי.
(ד)            הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד וכל נושה רשאי לעיין בו במשרדי הכונס הרשמי.
(ה)           היחיד רשאי להעביר לכונס הרשמי את התייחסותו לדוח באופן ובמועד שיורה השר.
(ו)              השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן עריכתו והפרטים שייכללו בו.
סימן ג': הצעת הכונס הרשמי לצו לשיקום כלכלי והדיון בה
(א)            הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד   (בסימן זה – הצעת הכונס הרשמי).
(ב)            הצעת הכונס הרשמי תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ז'.
(ג)             הצעת הכונס הרשמי תגובש לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע עמדתם.
(ד)            הכונס הרשמי יצרף להצעתו חוות דעת לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, הנסיבות שהובילו למצבו והתנהלות היחיד לפני הליכי חדלות הפירעון ובמהלכם; חוות הדעת תתייחס בין השאר לאלה:

(1)            הפרטים המנויים בסעיף 152(ג);

(2)            התקיימות תנאי מהתנאים שבשלהם יש להטיל על החייב חובת תשלומים לפי סעיפים 161 ו-162 או לקבוע לגביו הפטר לאלתר לפי סעיף 164;

(3)            התקיימות תנאי מהתנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 162;

(4)            מידת ההתאמה של הצעת הכונס הרשמי לעמדת היחיד כפי שהושמעה לפניו לפי סעיף קטן (ג).
(ה)           הכונס הרשמי ימסור ליחיד את הצעתו ואת חוות דעתו ויעמידן לעיון הנושים.
היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הכונס הרשמי ולחוות דעתו במועד ובאופן שיקבע השר.
סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים
(א)            עם מתן צו חדלות פירעון או בהקדם האפשרי לאחר מכן יקבע הכונס הרשמי סכום שיוקצה ליחיד מעת לעת במהלך תקופת הביניים, לצורכי מחייתו ומחיית התלויים בו (בסעיף זה – דמי המחיה); הסכום כאמור לא יפחת מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958[6].
(ב)            דמי המחיה ישולמו ליחיד בידי הנאמן מתוך נכסי קופת הנשייה, ואולם אם הייתה ליחיד הכנסה שוטפת, רשאי הכונס הרשמי להורות כי הכנסה זו, או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עיתיים  באופן שיורה הכונס הרשמי.
(ג)             אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.
(ד)            הכונס הרשמי רשאי לאשר לנאמן להעביר ליחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הנדרשים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה)           הכונס הרשמי רשאי לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(א)            הכונס הרשמי יורה על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו.
(ב)            הכונס הרשמי רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
(ג)             על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן א' לפרק ז' בחלק ב', בשינויים המחויבים.
לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 64 שהיחיד הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 65, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 67, 68, 71 ו-72(א), בשינויים המחויבים.
במהלך תקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי.
במהלך תקופת הביניים יסייע הנאמן ליחיד בגיבוש הצעה להסדר חוב בין היחיד לנושיו ואישורה, כאמור בסעיף 185.
פרק ז': צו לשיקום כלכלי
סימן א': תוכן הצו ויישומו
(א)            לאחר הגשת הצעת הכונס הרשמי לפי סעיף 153, ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם, בצו לשיקום כלכלי, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי;
(ב)            בית המשפט  יתחשב בהצעת הכונס הרשמי;
(ג)             בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:

(1)            הפטר לאלתר בהתאם להוראות סעיף 164 או חובת תשלומים מהכנסתו השוטפת של יחיד שתיקבע בהתאם להוראות סעיפים 161 ו- 162 (בחלק זה – חובת התשלומים), ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים, ההכנסה השוטפת שממנה ישולמו והתקופה שבה תחול חובת התשלומים (בחלק זה - תקופת התשלומים);

(2)            נכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 163;

(3)            אופן מימוש נכסי קופת הנשייה ומועד מימושם;

(4)            הגבלות כאמור בסימן א' לפרק ו' או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי ההגבלות נחוצות לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו;

(5)            הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הכשרה כאמור נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של היחיד;

(6)            הוראות לעניין תחולת ההפטר על חובות היחיד כאמור בסעיף 175(ב).
(א)            בסעיף זה - 
"הכנסה שוטפת" - משכורתו של היחיד או הכנסה שוטפת אחרת של היחיד כפי שיורה בית המשפט;
"כושר להשתכרות עודפת", של היחיד - כושר השתכרות המאפשר ליחיד להשתכר סכום העולה על הדרוש לו לצורך מחייתו ומחיית התלויים בו.
(ב)            היה ליחיד כושר להשתכרות עודפת, יטיל בית המשפט על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, שישולמו מתוך הכנסתו השוטפת, בהתאם להוראות אלה:

(1)            גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד, באופן שיותיר בידי היחיד את הסכומים הדרושים לו לצורך מחייתו ומחיית התלויים בו בלבד (בסעיף זה – דמי המחיה); הסכום כאמור לא יפחת מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958;

(2)            על אף הוראות פסקה (1), לא היו ליחיד חובות שאינם בני הפטר, רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מהכנסתו השוטפת של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחייה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו השוטפת;

(3)            אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.
(א)            תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
(ב)            על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לקבוע  תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבות אישיות המצדיקות זאת.
(ג)             על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקבוע בצו לשיקום כלכלי תקופת תשלומים ארוכה יותר אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)            במהלך הליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:


(א)            נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;


(ב)            לא שיתף פעולה עם הנאמן או הכונס הרשמי;


(ג)             הפר את ההגבלות שהוטלו עליו;

(2)            ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:


(א)            הוא נוצר כתוצאה מהתחייבות או התקשרות בעסקה שביצע היחיד בעת שידע או היה עליו לדעת כי קיים סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;


(ב)            הוא נוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד;


(ג)             מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

(3)            היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 199 עד 201 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים או להבריח נכסים;

(4)            ניתן לגבי היחיד צו חדלות פירעון אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת ההליכים.

(ד)            מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
(ה)           מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם לבין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב).
(א)            כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכס כאמור בסעיף 197.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו הכנסה שוטפת של היחיד שממנה משולמים התשלומים כאמור בסעיף 161(ב), כחלק מנכסי קופת הנשייה.
(ג)             בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.
(א)            לא היה ליחיד כושר להשתכרות עודפת כהגדרתו בסעיף 161(א), לא יטיל בית המשפט על היחיד חובת תשלומים וייתן לו הפטר לאלתר.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות כי כל או חלק מהנכסים שיוקנו ליחיד בתקופת שלוש השנים שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי או בתקופה אחרת שיורה בית המשפט בהתאם להוראות סעיף 163, למעט נכס כאמור בסעיף 197, יכללו בנכסי קופת הנשייה ויחולו לעניין הארכת התקופה או קיצורה הוראות סימן זה החלות לעניין תקופת התשלומים.
בית המשפט רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, בנוסף לדמי המחיה כאמור בסעיף 161(ב)(1), סכומים נוספים מתוך הכנסתו השוטפת הנדרשים ליחיד או לתלויים בו, או להעביר ליחיד סכומים או נכסים כאמור מתוך נכסי קופת הנשייה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(א)            לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה השוטפת להעבירה, במהלך תקופת התשלומים, ישירות לנאמן.
(ב)            הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד.
(א)            בית המשפט רשאי לשנות את הצו לשיקום כלכלי בכל עת אם נשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא -

(1)            להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לזמן בלתי מוגבל אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 162(ג) ו-(ד);

(2)            לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף 162(ב).

(3)            לתת לחייב הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 164.
(ב)            בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו.
(ג)             בית המשפט יקבל החלטה לפי סעיף זה לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע טענותיהם ולאחר שקיבל חוות דעת מאת הכונס הרשמי בעניין.
(א)            נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן, רשאי בית המשפט, לבקשת היחיד, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים.
(ב)            בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע טענותיהם ולאחר שקיבל חוות דעת מאת הכונס הרשמי בעניין.
הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי צו השיקום.
(א)            שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לכונס הרשמי דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים; הדוח יאומת בתצהיר.
(ב)            הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד והוא יועמד לעיון הנושים במשרדי הכונס הרשמי.
(א)            מצא הכונס הרשמי, לאחר קבלת הדוח המסכם, כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינויים, יגיש לבית המשפט, לא יאוחר מתום תקופת התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף 167, וימסור ליחיד ולנושים הודעה על כך.
(ב)            הגיש הכונס הרשמי לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה.
(ג)             דחה בית המשפט את בקשת הכונס הרשמי שהוגשה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב).
סימן ב':   צו לשיקום כלכלי ליחיד שהיקף חובותיו נמוך
על אף הוראות סעיף 160, צו לשיקום כלכלי והפטר לאלתר לגבי יחיד שמתקיימים בו כל אלה, יינתן בידי הכונס הרשמי:

(1)            סך חובותיו של היחיד נמוך מ- 100,000 שקלים חדשים;

(2)            אין ליחיד כושר להשתכרות עודפת כהגדרתו בסעיף 161(א);

(3)            אין ליחיד נכסים, למעט נכסים שאינם חלק מנכסי קופת הנשייה כאמור בסעיף 197;

(4)            אין ליחיד חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

(5)            לא מתקיים לגבי היחיד תנאי מהתנאים שבסעיף 162(ג);

(6)            לא ניתן לגבי היחיד, בעבר, צו חדלות פירעון אחר.
(א)            סמכויות בית המשפט לפי סימן א' לעניין צו לשיקום כלכלי הניתן על ידו יהיו נתונות לכונס הרשמי לגבי צו לשיקום כלכלי הניתן לפי סימן זה, בשינויים המחויבים.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), הכונס הרשמי לא יהיה רשאי לקבוע כי ההפטר יחול גם על חוב מזונות לפי סעיף 175(ב).
פרק ח': הפטר
(א)            בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 164 -  עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מהנכסים שיש לכלול בנכסי קופת הנשייה כאמור בסעיפים 163 ו-164.
(ב)            אין בהפטר  - 

(1)            כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 129;

(2)            כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 137 ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.
(א)            ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

(1)            תשלום עונשי;

(2)            חוב שנוצר בדרך מרמה;

(3)            חוב מזונות.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א) - 

(1)            רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חוב מזונות, כולו או חלקו ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים;

(2)            רשאי בית המשפט להורות כי ההפטר לא יחול על חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.
(א)            בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה:

(1)            התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 162(ג) עד (ה);

(2)            היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף 174(ב)(2) או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), נתן הכונס הרשמי את צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 172, תהא נתונה לו הסמכות להורות על ביטול ההפטר ושינוי הצו לשיקום הכלכלי לפי סעיף קטן (א).
(ג)             ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה או תשלום שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.
פרק ט': הוראות לגבי יחיד שנפטר
(א)            נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו חדלות פירעון יחולו לעניין העיזבון הוראות אלה:
(ב)            מנהל העיזבון רשאי להגיש לכונס הרשמי בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון) אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיף 102(א).
(ג)             נושה של הנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון – אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיפים 106 ו-107.
(ד)            על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרק ב' לחלק ג', בשינויים המחויבים.
(ה)           ניתן צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו לגביו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו חדלות פירעון שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה:

(1)            הכונס הרשמי יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו חדלות פירעון שניתן לגבי יחיד;

(2)            הכונס הרשמי רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;

(3)            הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו חדלות פירעון יימשכו הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראות סעיף 177(ה).
פרק י': שונות
(א)            היה ליחיד חוב מזונות שזמן פירעונו חל לאחר מתן צו חדלות הפירעון, יקציב בית המשפט לאדם הזכאי למזונות סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו השוטפת של היחיד כהגדרתה בסעיף 161(א) או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד מועד מתן ההפטר.
(ב)            בית המשפט רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 155 או סעיף 161(ב) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
(ג)             הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין.
(א)            סמכויות הכונס הרשמי והנאמן לפי סימן ב' בפרק ו' יהיו נתונות להם גם לאחר תקופת הביניים, ככל הנדרש לצורך המשך הליכי חדלות הפירעון, ויחולו בעניינן הוראות סעיפים 149 ו- 150.
(ב)            סמכות הנאמן לבטל חוזה קיים כאמור בסעיף 157 תהיה נתונה לו גם לאחר תקופת הביניים.
מי שנפגע מהחלטתו של הכונס הרשמי לפי חלק זה רשאי לערער עליה לבית המשפט.
(א)            על אף האמור בסעיף 119, יחיד, נושה או הכונס הרשמי רשאים בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
(ב)            נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או סגנו, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
(ג)             הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה  –

(1)            יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; 

(2)            הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף 127.
(א)            מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 162(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, וכי בשל כך לא ניתן לנהל באופן תקין את הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד הזדמנות להשמיע את עמדתו, לבטל את צו חדלות הפירעון.
(ב)            ביטול צו חדלות פירעון אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה או תשלום שנעשו כדין לפני הביטול.
(ג)             אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל את צו חדלות הפירעון לפי הוראות סעיף 265.
(א)            אין במתן צו חדלות פירעון לגבי יחיד  (בסעיף זה - צו חדלות פירעון ראשון) כדי למנוע מתן צו חדלות פירעון נוסף לגביו (בסעיף זה – צו חדלות פירעון נוסף) בשל חובות שאינם חובות עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון.
(ב)            הוגשה בקשה למתן צו חדלות פירעון נוסף, יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון, במידת האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו חדלות הפירעון הנוסף.
(ג)             משניתן צו חדלות פירעון נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו חדלות הפירעון הנוסף; בית המשפט או הכונס הרשמי שנתנו את צו חדלות הפירעון הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין  איחוד ההליכים ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)            הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון;

(2)            העברת סמכויות הנאמן שמונה עם מתן צו חדלות הפירעון הראשון לנאמן שמונה עם מתן צו חדלות הפירעון הנוסף;

(3)            כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף.
(ד)            אין במתן צו חדלות הפירעון הנוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות הפירעון הראשון.
(א)            אין במתן צו חדלות פירעון כדי לגרוע מיכולתו של היחיד להגיש הצעה להסדר חוב.
(ב)            על הצעה להסדר חוב לפי סעיף קטן (א), אישורה ויישומה יחולו הוראות חלק י', בשינויים המחויבים.
(ג)             עם אישור הסדר חוב לפי הוראות סעיף קטן (ב), יבוטל צו חדלות הפירעון שניתן לגבי היחיד; אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה או תשלום שנעשו כדין לפני הביטול.





[1] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.
[2] ס"ח התשמ"א, עמ' 128.
[3] ס"ח התשט"ו, עמ' 26.
[4] ס"ח התשי"ב, עמ' 260.
[5] ס"ח התשמ"ו, עמ' 187.
[6] ס"ח התשי"ח, עמ' 86.

אין תגובות:

פרסום תגובה