יום רביעי, 26 ביוני 2019

עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, חדלות פרעון ושיקום כלכלי

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, חדלות פרעון ושיקום כלכלי

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות

קראתי כמה מהספרים שדונלד טראמפ נשיא ארה"ב כתב על עצמו, "הדונלד", כך הוא קורא לעצמו, חווה על בשרו פשיטת רגל או כמה, הגיע לחדלות פרעון, ואף לאחר שצבר חובות של 9 מיליארד דולר ומצא עצמו מסתכל על הומלס אקראי בניו יורק - אמר לעצמו שאותו ההומלס שווה 9 מיליארד דולר יותר ממנו

את תפיסתו של דונלד טראמפ בכל הנוגע ל"ללכת בגדול" הוא המשיל בערך כך, עדיף לפשוט רגל בניסיון להרים את הקניון הגדול ביותר מטקסס מאשר לפשוט רגל בניסיון לבנות בית דו משפחתי

אותו דונלד טראמפ הסביר, שבעסקי הבנייה מהם הגיע, וגם בכל עסק אחר, בשביל לבנות מגדל גבוה צריך קודם לכן לחפור יסודות עמוקים. אם אתה לא בנאדם שיחפור יסודות עמוקים, עדיף שלא תבנה מגדל גבוה אלא רק בית חד קומתי.

בישראל, מושלמת בימים אלו מהפכת חקיקה בתחום חדלות הפירעון, כאשר לראשונה השתנו הערכים עליהם מגן החוק ואליהם הוא שואף, ועתה השיקום הכלכלי של החייב יהפוך להיות אחד ממטרות ההליכים במצבים של חדלות פירעון

עד לאחרונה, השבת מירב החוב לנושים היווה את הערך הבלעדי בהליכי הפש"ר, כאשר עניינים כזכויות עובדים ונושים מובטחים הביאו את עיקר השאלות. עתה בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא המחוקק תקווה למצויים בחדלות פירעון, ונותן מסלול ודרך לשיקום כלכלי

נועם קוריס משה אביב

:תגיות

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, חדלות פירעון, שיקום כלכלי

יום ראשון, 14 באפריל 2019

עו"ד נועם קוריס כותב על חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני, מאסטר במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב  בחדשות כל הזמן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'בלינקדין נועם קוריסנועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.
היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:
"המחאת זכות
  1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."
ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.
כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.
בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.
בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.
ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.
בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.
בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבותתת לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),
בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיההה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:
"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.
על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.
...אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות..."
יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו)
יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 12111, כדלקמן:
"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."
בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.
"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:
'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה..."
ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח
בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעההה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.
"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."
הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.
כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.
כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.
"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"
ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).
עו"ד נועם קוריס

יום ראשון, 7 באפריל 2019

בג"צ דחה עוד עתירה להדחת בנימין נתניהו

בג"צ דחה עוד עתירה להדחת בנימין נתניהו
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בשתי עתירות שהוגשו בפניו, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהרכב השופטים כבוד השופט מ' מזוז, כבוד השופטת ע' ברון, כבוד השופטת י' וילנר

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

העותרות בעתירות היו התנועה למען איכות השלטון בישראל וחברת הכנסת לאה פדידה ואלו הופנו נגד ראש ממשלת ישראל, שר הבטחון, שר החוץ, שר הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה ושר העלייה והקליטה


עניינן של העתירות דנן הוא בבקשותיהן של העותרות, התנועה למען איכות השלטון בישראל וחברת הכנסת לאה פדידה (להלן בהתאמה: התנועה למען איכות השלטון ו-חה"כ פדידה), כי בית המשפט יורה לראש ממשלת ישראל (להלן: ראש הממשלה), לפרוש מתפקידיו כשר הביטחון, שר החוץ, שר הבריאות וממלא מקום שר העלייה והקליטה, ולמנות שרים אחרים תחתיו; וכן כי תינתן הוראה למשיב 2, הוא היועץ המשפטי לממשלה, להנחות את ראש הממשלה לפרוש מתפקידיו כאמור.

בעתירותיהן טוענות העותרות כי כהונתו של ראש הממשלה כשר בארבעה משרדי ממשלה כאמור, פוגעת באינטרס הציבורי ובאמון הציבור ברשויות השלטון, מקשה על תפקודם של המשרדים האמורים, ואף עולה כדי חוסר סבירות קיצוני המחייב את פרישתו של ראש הממשלה מתפקידים אלה. זאת, בייחוד בשים לב להערות בית משפט זה בבג"ץ 3132/15 מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' ראש ממשלת ישראל (13.4.2016), ולהתראת הבטלות אשר ניתנה שם.

בתגובתם המקדמית של המשיבים, כמו גם בהודעות מעדכנות אשר הוגשו מטעמם, צוין כי למן הגשת העתירות דנן אישרה הממשלה את מינויו של חבר הכנסת יריב לוין לתפקיד ממלא מקום שר העלייה והקליטה, חלף ראש הממשלה, ובהמשך לכך, אף מונה חבר הכנסת יואב גלנט לתפקיד האמור במינוי של קבע. כמו כן, צוין כי ראש הממשלה התפטר מתפקידו במשרד החוץ, וחבר הכנסת ישראל כץ מונה לתפקיד ממלא מקום שר החוץ תחתיו. נוכח האמור, וכן לאור הקדמת מועד הבחירות לכנסת ה-21, נטען כי חל שינוי מהותי בתשתית העובדתית שעליה מבוססות העתירות, וכי אין מקום לבררן בשלב זה. עוד נטען כי חה"כ פדידה לא פנתה אל המשיבים טרם הגשת עתירתה וכי התנועה למען איכות השלטון לא נתנה בידי המשיבים שהות מספקת להשיב לפנייתה לפני שהגישה את עתירתה, ומשום כך יש למחוק את העתירות גם מחמת אי מיצוי הליכים.  בנוסף, נטען כי דין העתירות להידחות אף לגופן.

בהמשך לכך, ביום 7.3.2019 הגישה התנועה למען איכות השלטון בקשה למשיכת עתירתה, תוך שמירת טענותיה לגופם של דברים, וכן ביקשה כי המשיבים יחויבו בתשלום הוצאותיה במסגרת ההליך דנן, בשל תרומתה של עתירה זו לשינוי מצבת השרים בממשלה כאמור. כמו כן, ביום 11.3.2019 הודיעה חה"כ פדידה כי היא מסכימה למחיקת עתירתה.

לנוכח האמור, ובהסכמת העותרות, החליט בג"צ שדין העתירות להימחק. כאמור לעיל, התשתית העובדתית העומדת בבסיס העתירות השתנתה באופן מהותי לנוכח העובדה שראש הממשלה חדל מלכהן כשר העלייה והקליטה וכשר החוץ, ולנוכח הקדמת הבחירות הקרבות לכנסת ה-21. במצב דברים זה, העתירות במתכונתן הנוכחית התייתרו, והן אינן רלוונטיות עוד.

בנוסף לאמור נקבע בבג"צ, כי יש להורות על מחיקת העתירות  אף מחמת אי-מיצוי הליכים, זאת לאור האמור בתגובתם המקדמית של המשיבים  כי חה"כ פדידה כלל לא פנתה אליהם עובר להגשת עתירתה (ראו: בג"ץ 8691/18 חרמון התנועה לשוויון זכויות ומנהל תקין נ' שר האוצר, פסקה 4 (17.12.2018); בג"ץ 331/19 מלכה נ' המרכז לגביית קנסות (24.1.2019), וכן כי התנועה למען איכות השלטון לא נתנה למשיבים הזדמנות מספקת לבחון את פנייתה (ראו: בג"ץ 2572/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פסקה 3 (30.3.2017); בג"ץ 5781/18 י.ש.ל.ב קליניק בע"מ (מרכז רפואי הרברט סמואל) נ' משרד הבריאות, פסקה 3 (5.8.2018)).

סוף דבר: העתירות נמחקו על ידי בג"צ.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 24 במרץ 2019

בג"צ דחה עתירת בן סעדון להשתבץ ברשימת הליכוד

בג"צ דחה עתירת בן סעדון להשתבץ ברשימת הליכוד
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"ץ דחה העתירה בקבעו שעניינה של עתירה זו היא בבקשת העותר, מר יעקב בן סעדון, להורות לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 (להלן: ועדת הבחירות), לשבצו במקום ה-19 ברשימה המשותפת של מפלגות הליכוד – תנועה לאומית ליברלית (להלן: הליכוד) ו'אח"י ארץ חברה יהדות', לכנסת ה-21. בד בבד ביקש בן סעדון, כי נורה על מתן צו ביניים.


אלה בתמצית שבתמצית, העובדות הצריכות לענייננו: בהתאם לסעיפים 9 ו-13 לתקנון הבחירות של מועמדי הליכוד לכנסת העשרים ואחת (הוראת שעה), הוקצה המקום ה-19 ברשימת הליכוד לכנסת, לנציג מחוז השפלה. בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ביום 5.2.2019, נבחר מר פנחס עידן כנציג מחוז השפלה. בהתאם לכך הוא שובץ במקום ה-19 ברשימת הליכוד-אח"י לכנסת ה-21 (להלן: הרשימה או רשימת הליכוד). במהלך בדיקת רשימות המועמדים לכנסת, הבחינה ועדת הבחירות בכך שמר עידן מועסק ברשות שדות התעופה. משכך, פנתה הוועדה לרשות שדות התעופה כדי לברר מהי דרגתו, שכן לפי סעיף 56(א1)(1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות או החוק), "עובד המדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג" – לא יהא מועמד לכנסת. הבירור העלה, כי עידן דורג עד לתאריך 6.1.2019 בדרגה הגבוהה בסולם הדרגות למשרתו, ובאותו יום 'שונמך', הורד לדרגה נמוכה יותר לפי בקשתו-שלו. מחמת עובדה זו, התעוררה שאלה באשר לחוקיות מועמדותו לכנסת, ועמידתו בהוראות סעיף 56(א1)(1) לחוק הבחירות. שני דיונים התקיימו לפני ועדת הבחירות בעניין הזה במסגרת פ"מ 3/21 פנחס עידן (7.3.2019)). במהלך הדיונים הציע יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט ח' מלצר (להלן: יו"ר ועדת הבחירות), כי פנחס עידן ישקול להסיר את מועמדותו. לאחר ששקל את ההצעה, הודיע עידן ביום 6.3.2019, כי הוא אכן מסיר את מועמדותו; בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות מיום 7.3.2019 – הוסר שמו מרשימת הליכוד לכנסת.

משהוסרה מועמדותו של פנחס עידן, הגיש מר בן סעדון עתירה לוועדת הבחירות – ה"ש 12/21 יעקב בן סעדון נ' הליכוד תנועה לאומית ליברלית (10.3.2019). בעתירתו טען, כי משהגיע למקום השני בהתמודדות על משבצת מחוז השפלה בבחירות המקדימות, ומשקוֹדמוֹ הסיר את מועמדותו, הרי שעליו לבוא בנעליו, לתפוס את מקומו, ולהחליפו במקום ה-19 ברשימה. בתגובת הליכוד לעתירה מיום 7.3.2019 נמסר, כי המפלגה "תסכים לכל אחת משתי האפשרויות שתיקבע על ידי כבוד יושב ראש וועדת הבחירות המרכזית הנכבדה, כלומר, שכל המועמדים ברשימה המשובצים אחרי המקום ה- 19 ברשימה שהתפנה, יקודמו מקום אחד ברשימה [...] ולחילופין, לשבץ במקום ה-19 ברשימה [...] את המבקש שדורג שני בבחירות המקדימות שהתקיימו בליכוד, לבחירת מועמד מטעם מחוז 'שפלה' לרשימת מועמדי הליכוד לכנסת" (פסקה 18 לתגובה). בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות מיום 10.3.2019 – נדחתה העתירה. תחילה ציין יו"ר הוועדה, כי די היה בכך שלא צורפו כל המשיבים העלולים להיפגע מן ההחלטה, כדי להביא לדחייתה על הסף. יחד עם זאת, התייחס יו"ר הוועדה לגופם של דברים, והבהיר, כי "שינוי כאמור בסעיף 57(ט2) לחוק הבחירות, שהוא: 'החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה של שם מועמד, שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה או שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד' הוא ליקוי שאיננו ניתן לתיקון כלל". משדחה יו"ר ועדת הבחירות את עתירתו של בן סעדון, הוגשה העתירה שלפנינו.

בעתירתו טוען בן סעדון, כי הליקוי שנמצא ברשימת הליכוד לכנסת ה-21 הוא פגם אשר ניתן לתיקון. על-פי סעיף 62(ג) לחוק הבחירות, במצב שבו הוגשה רשימה בניגוד לחוק הבחירות, ב"כ המפלגה יהא רשאי לתקנה. בן סעדון הוסיף, כי אי-קבלת העתירה תוביל לכך שלא יוקצה מקום לנציג השפלה, וזאת בניגוד לתקנון הליכוד, ובניגוד להחלטת מרכז המפלגה. בן סעדון גורס, כי אמנם על דרך הכלל אין לשנות מן הרשימה לאחר שהוגשה לוועדת הבחירות; אולם, בהתאם לאמור בע"א 10596/02 נס נ' הליכוד פ"ד נז(1) 769 (2002); (להלן: עניין נס), במקרים חמורים שבהם הוכח כי סדר המועמדים הוא תוצאה של זיוף, או מרמה – ניתן יהיה לשנות מן הרשימה, גם לאחר הגשתה. בתגובה מטעם יו"ר ועדת הבחירות מיום 15.3.2019 נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף, מאחר והעותר אינו נמנה על הגורמים הרשאים לערער על החלטת ועדת הבחירות. סעיף 64(א) לחוק הבחירות מונה רשימה סגורה של גורמים שרשאים לערער על החלטות ועדת הבחירות; העותר דנן אינו בתוכם. עוד נטען מטעם יו"ר ועדת הבחירות, כי יש לדחות את העתירה לגופה, שכן בענייני בחירות ההקפדה על המועדים המצוינים בחוק היא הכרחית. משהוגשה הרשימה לוועדת הבחירות, שוב לא ניתן לשנותה, לעצבה, ולהחליף את מי מהמועמדים המנויים בה. כמו כן נטען, כי על-פי הוראות סעיף 62א בצירוף סעיף 57(ט2) לחוק הבחירות לא ניתן להחליף מועמדים ברשימה, לאחר הגשתה לוועדת הבחירות. גם אין באמור בעניין נס, כדי לאפשר שינוי הרשימה בעניין דנן. דובר שם על זיוף ומרמה, בעוד שבנדון דידן קבעה הוועדה כי מעשיו של עידן נעשו בתום לב.  

חלק מן המשיבים – ח"כ הילה אסנת מארק, ח"כ מיקי זוהר, גב' מיכל סגמן, מר אריאל קלנר, מר עמית הלוי, ומר ואטורי ניסים, מועמדים ברשימת הליכוד לכנסת, הגישו תגובה מטעמם, ובה טענו, כי אין לסטות מן הכלל ומן הנוהג שלפיו משהוגשה רשימת המועמדים לכנסת – לא תתערב ועדת הבחירות בהרכבה. עוד הודגש, כי פנחס עידן פרש; הוא לא נפסל. משפרש, אין לשבץ מועמד אחר במקומו, אלא להתקדם בהתאם לסדר הרשימה. מנגד, הובאה על-ידי בן סעדון עמדתם של שני משיבים אחרים: גב' מטי יוגב וח"כ יהודה גליק אשר גורסים, כי מטעמי צדק נכון להעתר לעתירה, וזאת הגם שהחלטה שכזו תפגע בהם, במיקומם ברשימה. מפלגת הליכוד מצדה, מוסיפה להחזיק בגישה לפיה, היא אינה מביעה עמדה בסוגיה שלפנינו, ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. 

דיון והכרעה
למקרא טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, ולמשמע טענותיהם בעל-פה, החלט בג"צ כי דין העתירה להידחות. מפאת דוחק השעה, לא נדרש בג"צ לכל טענות הסף שנטענו לפניו, הגם שבעיקרו של דבר יש בהן ממש. בן סעדון טוען, כאמור, כי על ועדת הבחירות לתקן את רשימת הליכוד לכנסת, להכניס בה שינויים שלא כסדר, 'להקפיץ' אותו כמועמד למיקום גבוה יותר. כפי שיפורט לקמן, סמכות שכזו אינה מוקנית לוועדת הבחירות, ומשכך החלטתה נכונה ובעינה עומדת.

סעיף 57(ט)(1) לחוק הבחירות מורה כך: "רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00". מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות חלף זה מכבר, עוד בטרם ביקש בן סעדון לערוך את השינוי המבוקש. הכלל הנקוט בידינו, כך מורה החוק,  שבענייני בחירות ישנה חשיבות רבה למועדים. מועדי הבחירות 'קודש' ואין לחרוג מהם. עמד על כך הנשיא (כתוארו אז) א' ברקבעניין נס"חוקי הבחירות אמורים להבטיח ככל האפשר הגשמה אפקטיבית של רצון הבוחר. על-כן מסגרת בחירות, בייחוד כלליות וארציות, מחייבת עמידה בלוחות זמנים ומועדים נוקשים וקביעת סוף פסוק לדיונים ולשינויים. בלא כך לא יהיה ניתן להבטיח כי הבחירה תהיה אפקטיבית וברורה. קביעת כללים ברורים ומתוחמים באה להסדיר גם את התחרות במסגרת הבחירות ולקבוע מסגרת שוויונית לפעולתה" (פסקה 11). הגשת רשימה לוועדת הבחירות כמוה כ'נעילת שער'. עם הגשת הרשימה לוועדת הבחירות 'נסתם הגולל' על הרהורים, תיקונים, ושינויים. סעיף 57(ט2) לחוק הבחירות משמיענו, כי הרשימה המוגשת לוועדת הבחירות צריכה להיות 'סופית', בהירה ונהירה; ללא שינויים, בלא תיקונים. הוגשה הרשימה עם שינויים ותיקונים – יהא זה ליקוי שיביא לפסילתה, ליקוי שאינו ניתן לריפוי (ראו סעיף 62א(3) לחוק הבחירות). הגבלת היכולת לשנות ולתקן, מבוססת על הצורך בוודאות, בתקינות ובטוהר הליך הבחירות.

בסעיף 41א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הרשויות המקומיות) נקבע במפורש: "אין להחליף או להוסיף מועמדים ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה, ואין להביא בה שינויים אחרים, אלא אם כן הוחלף או נוסף מועמד לפי הוראות סעיף 6ב(ג) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975". מהוראה מפורשת זו נוכל להקיש אף לענייננו, שכן כמה מהוראותיו של חוק הרשויות המקומיות בעניין ליקויים ברשימת המועמדים, וריפויין, מקבילות להוראותיו של החוק. כך למשל נאמר בדברי ההסבר להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 60), התשע"א-2011: "מוצע לקבוע בחקיקה ראשית, בסעיף 57(ט2) המוצע, הוראה בדבר איסור שינויים ברשימות מועמדים המוגשות לוועדה המרכזית שהם החלפה, מחיקה או הוספה של שמות מועמדים, שינוי סדר רישומם [...]. הוראה דומה קבועה בסעיף 35(ט) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965" (ה"ח 365, 620). הנה כי כן, דברי ההסבר מצביעים על רצון המחוקק ליצור אחידות בין שני דברי החקיקה בכל הנוגע לתקינותן של הרשימות. יוצא אפוא, כי משהוגשה רשימת המועמדים לוועדת הבחירות, אין לשנותה 'כי פנה יום'.    

לצד הכלל האוסר לערוך שינויים ברשימה לאחר הגשתה, נקבע במסגרת סעיף 62(ג) לחוק החריג הבא: "הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם להוראות חוק זה, תודיע הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-40 שלפני יום הבחירות, לבא-כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות". הוראה זו מאפשרת לב"כ המפלגה וממלא מקומו, לתקן ליקוי שנפל בעת הגשת הרשימה לוועדה, ליקוי מחמת אי-עמידת הרשימה בהוראות חוק הבחירות. במקרה שכזה תוכל המפלגה לתקן את הליקוי, על מנת שלא ימנע אישור הרשימה – או חלק ממנה – על-ידי ועדת הבחירות. על היחס בין הפגמים הניתנים לתיקון לבין אלו שאינם, עמד השופט נ' הנדל בהתייחסו להוראות דומות הקבועות בחוק הרשויות המקומיות (ראו: בג"ץ 7396/18 מפלגת העבודה הישראלית נ' שפר, פסקה 10 (3.2.2019)).

בן סעדון טען כאמור כי בעניינו נפל ליקוי המאפשר לוועדת הבחירות לתקן את הרשימה בהתאם להוראותיו של סעיף 62(ג). אלא שכדי להגיע למסקנתו-זו, עליו להניח שתי הנחות מקדימות: (א) בהגשת רשימת הליכוד נפל ליקוי, מחמת אי-עמידה בהוראותיו של חוק הבחירות; (ב) משנפל ליקוי כאמור, מוקנית לוועדת הבחירות סמכות לרפאו, ולערוך שינוים ברשימת המועמדים לכנסת. ברם, הנחות אלו אינן נכונות.

אשר להנחה לפיה בעת הגשת רשימת מועמדי הליכוד לכנסת, נפל ליקוי מחמת אי-עמידת הרשימה, או חלקה, בתנאי הוראות חוק הבחירות: חשש מפני ליקוי שכזה אכן עלה. אי לכך, פנתה הוועדה לליכוד ולעידן, והמליצה לו להסיר את מועמדותו. משבחר לקבל את המלצת יו"ר הוועדה ופרש מן המרוץ – התייתר הצורך לבחון האם אכן נפל פגם במועמדותו, ולהכריע בדבר. ממילא, לא נדרשה הוועדה לסעיף 62(ג) לחוק, ולא הוצע לליכוד לתקן את הרשימה, לרפא את הפגם הלכאורי. שנית, מניח בן סעדון כי אם נפל ליקוי כאמור, הרי שלוועדה מוקנית סמכות לרפאו. אלא שלמִקרא הוראת סעיף 62(ג) לחוק הבחירות, אנו למדים כי לא כך הם פני הדברים. ההוראה מופנית למפלגה ולבאי-כוחה. הם אֵלו אשר אמונים על הרשימה והרכבה, במידת הצורך גם על תיקונה; לא ועדת הבחירות, גם לא העומד בראשה. עמד על כך המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט ס' ג'ובראן, בהחלטתו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20: "הפכתי בדין ובעתירה חזור והפוך, ולא מצאתי מקור סמכות הנותן בידיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית את הסמכות להתערב באופן סידור רשימת המועמדים לכנסת, ולקבוע כי מועמד פלוני זכאי או שאינו זכאי להיכלל ברשימה כאמור" (ה"ש 21/20 אמונה ויט (14.01.2015)). דברים דומים נאמרו בעניין נס:"נחה דעתנו כי אין לפרש את סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית ככוללת סמכות לתקן את סדר המועמדים ברשימת מועמדים בשל שינוי הדירוג בהליכים הפנימיים במפלגה עצמה, לאחר שחלף המועד האחרון להגשת הרשימות" (פסקה 12). הנה כי כן, ועדת הבחירות לא תביא עצמה בנעלי המפלגה, לא תחליף את שיקול דעתה, לא תעצב את רשימתה. בענייננו מפלגת הליכוד בחרה במפגיע שלא להביע עמדה ברורה בסוגיה העומדת על הפרק, גם לא פנתה מיוזמתה לוועדה בבקשה לערוך שינויים ברשימתה. מפלגת הליכוד פרשה מצע משפטי, אך הותירה את ההכרעה לשיקול הדעת של יו"ר ועדת הבחירות, ולשיקול דעתו של בית משפט זה. בית המשפט מצדו לא יתערב בהליכים הפנימיים של המפלגה, בהרכב רשימתה, ובסדר המועמדים. "התערבותו של בית-המשפט בהליכים הפנימיים של מפלגות היא מצומצמת ביותר ושמורה למקרים מיוחדים" (ענייןנס, פסקה 14). צודקים ב"כ המשיבים בטענתם על כך שמהוראות סעיף 62א ביחד עם סעיף 57(ט2) לחוק הבחירות עולה, כי בחלוף המועד להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, שוב אין לאפשר למפלגה לעשות שינויים – דוגמת השינוי המבוקש כאן – ברשימת המועמדים. משאלו הם פני הדברים, הרי שרשימת הליכוד נותרת כבראשונה. הסדר נשמר. ראשון – ראשון; אחרון – אחרון. מפלגת הליכוד אינה מוסמכת עוד לערוך שינויים ברשימה, לבטח לא ועדת הבחירות. את אשר נכתב ברשימה שהוגשה – אין להשיב.

בן סעדון הוסיף וטען, כי בהתאם לאמור בעניין נס, במצבים דוגמת זה שלפנינו, מוסמכת ועדת הבחירות לערוך שינויים ברשימת המועמדים לכנסת, והפנה בהקשר זה לאמור שם: "נבקש להשאיר בצריך עיון את היקף סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לשנות את סדר המועמדים ברשימה, אפילו לאחר חלוף המועד האחרון להגשתה, בנסיבות שלא נדונו בפנינו. כך, למשל, מקרה שהוכח בו כי סדר המועמדים הוא תוצאה של זיוף או מירמה [...] כאמור, אין אנו מכריעים בשאלות אלו, והן מושארות בצריך עיון לעת מצוא" (סעיף 13).  נקבע במפורש גם על-ידי ועדת הבחירות כי עידן פעל בתום-לב. וממילא לא בזיוף עסקינן, גם לא במרמה. מכל מקום, עידן פרש, הסוגיה התייתרה. הכרעה בדבר סמכות הוועדה להתערב בסדר הרשימה במצבים מעין אלו, תיוותר אפוא לימים אחרים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

יום חמישי, 14 בפברואר 2019

מחזיק מניות בישראל ? אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?!

מחזיק מניות בישראל ? אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?!
200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה המטרידה בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.
החוק בישראל מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



יום שישי, 8 בפברואר 2019

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7


עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים LLM מאוניברסיטת בר אילן, רשימת הכתבות בערוץ 7.

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קויס
עו"ד נועם קוריס


הכתובות של עו"ד נועם קוריס:

עו"ד נועם קוריס כותב על פיגוע רב נפגעים
סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, ארגון טרור רצחני, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים. אם או בלי קשר ישיר, נטען או מוכח לאיראן, אם או בלי אמירות מלחמתיות מטהרן שצוטטו מפיו של רוחאני או חמינאי, מסתבר שסיקור באינטרנט או באמצעי התקשורת, של פיגוע טרור מחריד ובלתי צפוי מושך את התעניינות הגולשים ומזנק מהר למדי לראש טבלת תוצאות החיפוש באינטרנט של אותו סיקור בזמן אמת, ואף נותר שם בדרך כלל בראש טבלת החיפושים במילים הרלבנטיות , גם לאחר שעובר זמן.

עו"ד נועם קוריס – איך מוחקים מגוגל ?
הסרת תוצאות שליליות ממנוע החיפוש של גוגל היא אפשרית, במקרים מסויימים גם פנייה בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט יכול לסייע.

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? כדאי לך לקרוא!
אולי לא הרבה יודעים, אבל גוגל ופייסבוק למשל משלמות בהסדרי פשרה סודיים סכומים כסף לא מבוטלים, במסגרת תביעות אזרחיות שמוגשות נגדם על ידי גולשים ומשתמשים שונים החשים עצמם נפגעים מפרסומים, אשר התבצעו על ידי צדדים שלישיים, באמצעות הפלטפורמות הגדולות.

עו"ד נועם קוריס – היזהרו בתביעותיכם
תקופת ההתיישנות על הגשת תביעה אזרחית רגילה עומדת על 7 שנים מיום קרות האירוע שמקים את עילת התביעה. תביעה שכנגד אשר מוגשת על ידי נתבע במסגרת תביעה שהוגשה נגדו אינה כפופה לדיני ההתיישנות. כשאתם מגישים תביעה נגד אדם- קחו בחשבון שהוא יוכל להגיש תביעה שכנגד- גם אם היא לכאורה התיישנה.

עו"ד נועם קוריס: נפשת בחג?בדוק פיצוי
עו”ד נועם קוריס הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לניהול תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה ישראייר.

עו"ד נועם קוריס כותב על תיק 4000
בתיק 4000 קבע בית המשפט העליון במסגרת ערר שהגישו בני הזוג אלוביץ שתפיסת חפצי האומנות בביתם על ידי המדינה- נעשתה שלא כדין.

עו"ד נועם קוריס – נוסחה למיליון הראשון
מסתבר שיש נוסחה מדעית איך להגיע למיליון הראשון

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 16.11.2014 שניים מאנשי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות (יחידת הפיקוח על הצומח והחי; להלן: המתלוננים) "תפסו" משאית בה נהג המבקש באזור שער הגיא, בעקבות דיווח לפיו נעשה בה שימוש להברחת ירקות לשטח הארץ משטחי הרשות הפלסטינית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום
עו"ד נועם קוריס – כותב ברשת קו עיתונות
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.