נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

טוען...

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'- י' / עו"ד נועם קוריס



תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015  חלק ח': אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
בחלק זה -
"דירקטור" – חבר בדירקטוריון של חברה או מי שממלא תפקיד מקביל לדירקטור בתאגיד אחר;
"ניהול מרמה" – ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו.
(א)            ידע דירקטור או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון, רשאי בית המשפט לאחר מתן צו חדלות הפירעון, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות כי הדירקטור יישא באחריות לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו.
(ב)            לא ישא דירקטור באחריות לפי סעיף קטן (א), אם נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון;
(ג)             חזקה כי דירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:

(1)            קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;

(2)            ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;

(3)            פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
(ד)            החליט תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי סעיף 319, לא יישאו הדירקטורים של התאגיד באחריות לנזקים כאמור בסעיף קטן (א).
מצא בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן צו חדלות הפירעון, רשאי הוא להורות לגביו אחד או יותר מאלה:
(1)            לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה;
(2)            לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים.
התעורר חשד בדבר ניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן צו חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להורות לכונס הרשמי לבדוק את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט.
הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד להוראות סעיף 106 לחוק החברות.
חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין לאומיים
פרק א': הגדרות ותחולה
בחלק זה -
"בית המשפט"- כהגדרתו בסעיף 4, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין;
"בעל תפקיד זר" – מי שמונה לאחראי על יישום הליך זר לפי הדין במדינה הזרה, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך לפי הדין במדינה זרה להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה;
"הכרה", בהליך זר -  הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג';
"הליך זר" - הליך המתנהל לפי דין במדינה זרה לגבי חייב הנמצא או עלול להימצא בחדלות פירעון, שבמסגרתו מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בפיקוחה של רשות מוסמכת זרה;
"הליך זר משני" - הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
"הליך זר עיקרי" - הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;
"מדינה זרה" – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית;
"רשות מוסמכת בישראל" – בית המשפט או הכונס הרשמי;
"רשות מוסמכת זרה" - רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.
הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה:
(1)            רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר;
(2)            הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון;
(3)            הליכים זרים והליכי חדלות פירעון מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;
(4)            לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון או להשתתף בהליכים כאמור.
פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל
בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל.
פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לבית המשפט אין בה כשלעצמה כדי להקנות לבית המשפט סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב, אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה.
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו חדלות פירעון לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר, אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו חדלות פירעון בידי נושה.
בעל תפקיד זר רשאי להשתתף בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר.
(א)            מעמדם של נושים ממדינה זרה (בחלק זה – נושים זרים) וזכויותיהם לעניין פתיחת הליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל.
(ב)            אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדרוג נמוך מדרוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל.
(א)            נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור,  תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין.
(ב)            הודעה על מתן צו חדלות פירעון שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים 25 או 120 תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:

(1)            המועד להגשת תביעת חוב  והמען שאליו יש להגישה;

(2)            הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח.
פרק ג': הכרה בהליך זר
(א)            בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר (בחלק זה - בקשת הכרה).
(ב)            לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה:

(1)            תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב;

(2)            אחד מאלה:


(א)            עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר;


(ב)            מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד הזר.
(א)             
(1)            הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה:


(א)            השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו;


(ב)            השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שיעבודו.

(2)            השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1) יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו חדלות פירעון.

(3)            אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב.
(ב)            בנוסף להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה -

(1)            להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון;

(2)            למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, ורשאי בית המשפט  למנות את בעל התפקיד הזר לנאמן;

(3)            להורות על מסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה;

(4)            לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון.
(ג)             הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל.
הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור בסעיף 280(א) עד (ג), אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.
(א)            הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל התפקיד הזר, לפני החלטתו בבקשה, לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים בסעיף 280(א) עד (ג)  או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי סעיפים 18, 114 או 115, לפי העניין (בחלק זה – סעד זמני).
(ב)             על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 18(ב) ו-(ד) ו- 19.
(ג)              בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה, אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי.
(א)            בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני, לעניין מתן סעד לפי סעיפים 280(ב) או 281 (בחלק זה - סעד שבשיקול דעת) או לעניין שינוי של סעד כאמור, אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי עניין אחרים בהליך.
(ב)             בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)              בעל תפקיד זר וכל מי שרואה עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו.
הכיר בית המשפט בהליך זר לפי פרק זה, רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר, למעט הליך שהקפאת הליכים לא חלה עליו לפי חוק זה.
בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו.
פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
(א)            הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 272.
(ב)             הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 272, במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל.
(א)            הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
(ב)             הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים 286 ו-287, רשאית הרשות המוסמכת בישראל, בין השאר -
(1)            למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה;
(2)            לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר;
(3)            לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם;
(4)            לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון והליכים זרים המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב, או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל.
פרק ה': הליכים מקבילים
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי:
(1)            לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל;
(2)            הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב, ככל שהדבר דרוש לצורך שיתוף פעולה ותיאום כאמור בפרק ד'.
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין התנאים להגשת בקשה לצו חדלות פירעון לפי סעיפים 9 ו-106; חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה.
(א)            הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, לא יורה בית המשפט על מתן סעד לפי סעיפים 280 עד 282 אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי חדלות הפירעון.
(ב)            נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים 280 עד 282 ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
התנהלו הליכים לפי חלק זה, כאמור בסעיף 272, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה: 

(1)            הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי - 


(א)            יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי;


(ב)            לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי;

(2)            הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לצורך תיאום כאמור.
(א)            נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר.
(ב)            אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכויותיו של נושה מובטח או נושה בעל זכות קניינית אחרת.
פרק ו': הוראות כלליות
על אף הוראות חלק זה רשאית הרשות המוסמכת בישראל להימנע מהפעלת סמכות לפי חלק זה, ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף 280 ומתן סעד לפי סעיף 280(א), אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט אחד מאלה:
(1)            ההליך הזר התנהל במרמה;
(2)            האפשרות שניתנה לחייב לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט.
אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר, לפי כל דין.
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליכים לפי חלק זה.
חלק י': הסדר חוב בלא צו חדלות פירעון
פרק א': הגדרות ותחולה
בחלק זה -
"הסדר חוב" – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;
"בעלי עניין", בהסדר חוב – הנושים ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם.
הוראות חלק זה יחולו על הסדרי חוב שנעשו באין צו חדלות פירעון.
פרק ב': אישור הסדר חוב
הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט או הכונס הרשמי, בהתאם להוראות פרק זה.
(א)            המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:

(1)            היה החייב יחיד – החייב;

(2)            היה החייב תאגיד - התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה - אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו חדלות פירעון לפי סעיף 9. 
(ב)            מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לצורך קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.
(א)            הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 300, יורה על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו; היה החייב תאגיד שסך חובותיו עולה על סך נכסיו, תובא ההצעה לאישור הנושים בלבד.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי יש בהסדר החוב שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין.
(א)            אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באספות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בפרק זה – אספות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, "סוג" – כהגדרתו בסעיף 82(א).
(ב)            כוח ההצבעה של כל נושה או חבר תאגיד באספות לפי סעיף זה יהיה לפי שיעור החוב שבו הוא נושה או שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך להכרעה בדבר כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי סעיף 305.
(ג)             הוראות סעיף 82(ג) ו – (ד) יחולו על אספות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(א)            על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים 83 עד 86, בשינויים המחויבים.
(ב)            היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד – תושווה לעניין סעיפים 85 ו-86, התמורה המוצעת בהסדר, לעומת התמורה שהייתה מתקבלת אם היה ניתן ליחיד צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 160.
(א)            הסדר חוב שאושר לפי סימן זה מחייב את החייב ובעלי העניין.
(ב)            אין בהסדר חוב שאושר בידי בעלי העניין ובית המשפט כדי לפטור את החייב מהחובות המנויים בסעיפים 87(ב) ו-175.
(א)            בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן: 

(1)            הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באספות הסוג;

(2)            הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לצורך חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר;

(3)            פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית המשפט.
(ב)            על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות סעיף 32 בשינויים המחויבים;
(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מנהל ההסדר ובכלל זה לעניין כשירותו, שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים בפניו לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן.
בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו.
על אף הוראות סעיף 303, בקשה להבאת הסדר חוב לאישור הנושים לגבי חייב שהוא יחיד שסך חובותיו נושא ההסדר נמוך מ-100,000 שקלים חדשים, תוגש לכונס הרשמי, ויהיו נתונות לכונס הרשמי לעניין הסדר חוב כאמור כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)            הכונס הרשמי אינו מוסמך לאשר הסדר חוב באין רוב בכל אחת מאספות הסוג, כאמור בסעיף 83, כפי שהוחל בסעיף 303;
(2)            הסמכות לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר שאישר הכונס הרשמי או בנוגע ליישומו תהיה נתונה לבית המשפט.
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליכים לפי פרק זה ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשות לפיו, חובת פרסום הודעה על בקשות שהוגשו, משלוח העתק מהבקשות, אופן ההצבעה ובכלל זה הצבעה מקוונת או בכתב, והגשת התנגדויות לבקשה.
פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת אגרות חוב
בפרק  זה –     
"הסדר חוב מהותי" –  הסדר חוב בחברת איגרות חוב, שעניינו שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב;
"נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך;
"חברת איגרות חוב", "סדרת איגרות חוב" - כהגדרתן בחוק החברות.
(א)            החל משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לצורך גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן אגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן אגרות חוב כאמור – תפנה החברה, לבית המשפט, מיד עם תחילת המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב (בפרק זה – המומחה).
(ב)            נאמן אגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני אגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה.
(ג)             על אף האמור בסעיף קטן (א), נאמן אגרות החוב או חברת איגרות החוב, לפי העניין, רשאים שלא להגיש בקשה למינוי מומחה מיד עם תחילת המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב המהותי וכל עוד לא חלה חובת דיווח לפי דין על הליכי המשא ומתן, אם אי פרסום מידע בדבר ההליכים כאמור מוצדק לצורך גיבוש ההסדר.
(ד)            הוגשה בקשה למינוי מומחה, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אלא אם כן סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שיירשמו, שבשלהן מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב.
(ה)           המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240(א1) לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת לצורך מילוי תפקידיו לפי פרק זה, וכן בעל ניסיון מתאים, הכל כפי שיקבע השר.
(ו)              בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו כלפיו זיקה אישית או כלכלית.
(ז)             ניתן צו חדלות פירעון לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה כנאמן.
תפקידי המומחה הם:
(1)            להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן;
(2)            להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב (בפרק זה – חוות דעת המומחה); חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס האספות לפי סעיף 303, במועד שיורה בית המשפט;
(3)            לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף 303 לחוק החברות (בסימן זה – בחינת חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה.
(א)            חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי.
(ב)            ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:

(1)            ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן;

(2)            האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים.
(ג)             כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בסעיף קטן זה – פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:

(1)            בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106(ג) לחוק החברות;

(2)            הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1), והשיקולים למתן הפטור כאמור.
(ד)            כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב.
(ה)           היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים.
(ו)              השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר.
בית המשפט לא יורה על כינוס אספות סוג של בעלי העניין בהסדר החוב המהותי לפי סעיף 303 בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות העבר; מועד כינוס האספות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן איגרות החוב, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט.
(א)            החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו.
(ב)            סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע.
(ג)             בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב.
(א)            בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע.
(ב)            שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות.
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין.
להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף 304 רק אם אושר לפי הוראות חלק זה.
פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד
בפרק זה - 
"דירקטוריון" – כמשמעותו בחוק החברות, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל לדירקטוריון בתאגיד אחר;
"משא ומתן מוגן" – משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה.
(א)            חייב שהוא תאגיד רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם דירקטוריון התאגיד אישר כי מתקיימים שניים אלה:

(1)            אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב;

(2)            התאגיד יוכל לפרוע את החובות שמועד פירעונם חל בשנה הקרובה, במועדם.
(ב)            התאגיד ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם, וכן לכונס הרשמי.
(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) ואופן מסירתה.
(א)            ההגנות שיעמדו לתאגיד כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 319(ב) הן אלה:

(1)            הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע לאישור בעלי העניין, לפי סעיף 300;

(2)            הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מידי או לממש שיעבוד שניתן להבטחת פירעונו.
(ב)            התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א) (בפרק זה – תקופת ההגנות) תהיה כמפורט בהודעת התאגיד לפי סעיף 319(ב) בכפוף להוראות אלה:

(1)            תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו;

(2)            תקופת ההגנות לא תעלה על ששה חודשים ממועד אישור הדירקטוריון לפי סעיף 319(א);

(3)            התקיימה עילה להעמדת חוב לפירעון מידי או למימוש שיעבוד כאמור בסעיף קטן (א)(2) – תסתיים תקופת ההגנות, לגבי כל הנושים, בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד הודעה על קיום העילה,  אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה (2);

(4)            לא שילם התאגיד חוב במועדו, תפקע תקופת ההגנות.
בית המשפט רשאי להורות, לבקשת נושה, על דחיית פירעון חוב לנושה אחר במהלך תקופת ההגנות, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, בהתקיים שניים אלה:
(1)            לנושה מגיש הבקשה קיימת עילה להעמדת החוב לפירעון מידי או למימוש שיעבוד כאמור בסעיף 320(ב)(3);
(2)            פירעון החוב לנושה האחר עלול לפגוע ביכולת התאגיד לפרוע את החוב של הנושה מגיש הבקשה.
(א)            הודיע תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם (בפרק זה – נציג הנושים) שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו.
(ב)            לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד אישור הדירקטוריון כאמור בסעיף 319(א),  ימנה הכונס הרשמי את נציג הנושים מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים.
(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש הרשימה בידי הכונס הרשמי.
נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל.
(א)            התאגיד ימסור לנציג הנושים, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין:

(1)            חלוקה לחברי התאגיד;

(2)            עסקה חריגה;

(3)            עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות.
(ב)            התאגיד ידווח מידי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה וכלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים;
(ג)             התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים למסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו.
(ד)            בסעיף זה, "חלוקה" ו-"עסקה חריגה" – כהגדרתן בחוק החברות.
סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים, ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים.
החלטת תאגיד לפתוח במשא ומתן מוגן יראו אותה, לעניין חובת הזהירות של נושאי המשרה בתאגיד,  כהחלטה שהיא לטובת התאגיד.
פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)