נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

‏הצגת רשומות עם תוויות עו"ד נועם קוריס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עו"ד נועם קוריס. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 8 בפברואר 2019

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7


עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים LLM מאוניברסיטת בר אילן, רשימת הכתבות בערוץ 7.

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קויס
עו"ד נועם קוריס


הכתובות של עו"ד נועם קוריס:

עו"ד נועם קוריס כותב על פיגוע רב נפגעים
סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, ארגון טרור רצחני, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים. אם או בלי קשר ישיר, נטען או מוכח לאיראן, אם או בלי אמירות מלחמתיות מטהרן שצוטטו מפיו של רוחאני או חמינאי, מסתבר שסיקור באינטרנט או באמצעי התקשורת, של פיגוע טרור מחריד ובלתי צפוי מושך את התעניינות הגולשים ומזנק מהר למדי לראש טבלת תוצאות החיפוש באינטרנט של אותו סיקור בזמן אמת, ואף נותר שם בדרך כלל בראש טבלת החיפושים במילים הרלבנטיות , גם לאחר שעובר זמן.

עו"ד נועם קוריס – איך מוחקים מגוגל ?
הסרת תוצאות שליליות ממנוע החיפוש של גוגל היא אפשרית, במקרים מסויימים גם פנייה בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט יכול לסייע.

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? כדאי לך לקרוא!
אולי לא הרבה יודעים, אבל גוגל ופייסבוק למשל משלמות בהסדרי פשרה סודיים סכומים כסף לא מבוטלים, במסגרת תביעות אזרחיות שמוגשות נגדם על ידי גולשים ומשתמשים שונים החשים עצמם נפגעים מפרסומים, אשר התבצעו על ידי צדדים שלישיים, באמצעות הפלטפורמות הגדולות.

עו"ד נועם קוריס – היזהרו בתביעותיכם
תקופת ההתיישנות על הגשת תביעה אזרחית רגילה עומדת על 7 שנים מיום קרות האירוע שמקים את עילת התביעה. תביעה שכנגד אשר מוגשת על ידי נתבע במסגרת תביעה שהוגשה נגדו אינה כפופה לדיני ההתיישנות. כשאתם מגישים תביעה נגד אדם- קחו בחשבון שהוא יוכל להגיש תביעה שכנגד- גם אם היא לכאורה התיישנה.

עו"ד נועם קוריס: נפשת בחג?בדוק פיצוי
עו”ד נועם קוריס הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לניהול תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה ישראייר.

עו"ד נועם קוריס כותב על תיק 4000
בתיק 4000 קבע בית המשפט העליון במסגרת ערר שהגישו בני הזוג אלוביץ שתפיסת חפצי האומנות בביתם על ידי המדינה- נעשתה שלא כדין.

עו"ד נועם קוריס – נוסחה למיליון הראשון
מסתבר שיש נוסחה מדעית איך להגיע למיליון הראשון

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 16.11.2014 שניים מאנשי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות (יחידת הפיקוח על הצומח והחי; להלן: המתלוננים) "תפסו" משאית בה נהג המבקש באזור שער הגיא, בעקבות דיווח לפיו נעשה בה שימוש להברחת ירקות לשטח הארץ משטחי הרשות הפלסטינית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום
עו"ד נועם קוריס – כותב ברשת קו עיתונות
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 18 באוגוסט 2018

קסטרו מודל לא ישלמו פיצוי על ספאם


קסטרו מודל לא ישלמו פיצוי על ספאם

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


בית המשפט העליון דחה בימים אלו את בקשתו של המבקש שלטענתו קיבל הודעות ספאם מקסטרו מודל. ביום 9.9.2014 המבקש הצטרף למועדון הלקוחות של המשיבה, ומילא טופס הצטרפות שבו נכלל המשפט "אני מסכים/ה להצטרף למועדון CU [מועדון הלקוחות של המשיבה – ע' פ'] [...] הצטרפותי למועדון CU מהווה הסכמה לקבלת עדכונים, מבצעים והטבות בלעדיות באמצעי המדיה המפורטים מעלה". המבקש סימן "וי" במשבצת שסומנה ליד המשפט. בה בעת, במקום בטופס שיועד למילוי מספר טלפון נייד ציין המבקש מספר טלפון נייח. בנוסף, המבקש מחק את החלק שיועד להשלמת פרטי הילדים. המבקש חתם על הטופס במתכונת האמורה. בחודש נובמבר 2015 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בירושלים במסגרתה תבע את המשיבה לפיצוי בגין 24 מסרונים שיווקיים שנשלחו לטלפון הנייד שלו, לטענתו שלא בהסכמתו ותוך הפרת סעיף 30א(י) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: המסרונים והחוק). ביום 14.11.2017 קיבל בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשמת הבכירה א' חן) את תביעת המבקש, וחייב את המשיבה בתשלום 24,000 ש"ח למבקש, 1,000 ש"ח עבור כל מסרון, בהתאם לסכום הפיצוי המירבי המותר בחוק. לאחר שבחן את הראיות ואת העדויות שהובאו לפניו, קבע בית המשפט כי המשיבה שלחה למבקש את המסרונים ללא הסכמתו; וכי לא התקיימו התנאים לתחולתו של סעיף 30א(ג) לחוק המתיר את שליחתם של אלה אף בהיעדר הסכמה.

עו"ד נועם קוריס עורכי דין

ביום 8.4.2018 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר) את ערעור המשיבה על פסק הדין האמור, תוך שמצא להתערב בחלק ממצאי העובדה שנקבעו על ידי בית משפט השלום. נקבע, בין היתר, כי הוכח שהמבקש הסכים לקבל מסרונים שיווקיים מהמשיבה. כך, הגם שמיאן למלא את מספר הטלפון הנייד שלו בטופס ההצטרפות, מסר אותו למוכרן של המשיבה בעת ההצטרפות למועדון הלקוחות, ודי בכך לצורך עמידה בדרישות החוק. כמו כן, נקבע כי יש להתחשב בכך שהמבקש לא מחק את סעיף ההסכמה לקבלת המסרונים מהמשיבה בטופס ההצטרפות, בעוד שמחק את המקום המיועד לפרטי ילדים. עוד נקבע כי הוכחו גם התקיימותם של התנאים המנויים שקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק המתיר משלוח הודעות פרסומת אף ללא קבלת הסכמת הנמען. במסגרת זאת נקבע, בין היתר, כי אף אם מסירת המספר נעשתה למטרה אחרת, די בכך בראי הסעיף האמור; כי כל המסרונים שנשלחו למבקש כללו פרטי התקשרות עם המשיבה שאיפשרו למבקש לפנות למשיבה בבקשה להפסיק את שליחתם; וכי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר התקיימות התנאי השלישי בסעיף. כמו כן, נקבע כי התנהלותו של המבקש נגועה בחוסר תום לב, שכן נמנע מפנייה למשיבה בבקשה שתחדל ממשלוח המסרונים, הגם שהייתה בידו אפשרות פשוטה ויעילה לעשות כן; והמתין להצטברותם של מסרונים רבים עד הגיש לבסוף תביעתו. לבסוף נקבע כי גם אם היה מקום לקבוע כי יש לפצות את המבקש – ולא היא – הרי שנוכח התנהלותו האמורה אינו זכאי לפיצוי המירבי שנקבע בחוק.

במסגרת בקשת רשות הערעור. המבקש טען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי הוכחה הסכמתו לקבלת המסרונים; כי לא היה מקום להתערב בממצאי העובדה שקבע בית משפט השלום בעניין זה; וכי מכל מקום הנטל להוכחת הסכמה כאמור רובץ על המשיבה וזו לא עמדה בו. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקביעותיו כי התקיימו תנאי סעיף 30א(ג) לחוק, וכי המידע שנכלל במסרונים לא איפשר פנייה פשוטה בבקשה להפסקת שליחתם כנדרש לפי החוק. לבסוף נטען כי לא היה מקום לקבוע כי התנהלות המבקש הייתה שלא בתום לב; וכי מטעם זה ממילא לא היה מקום לפסוק לטובתו את הפיצוי המירבי, לו היה מתקבל ערעורו.

בית המשפט העליון היגע למסקנה כי דינה של בקשת המבקש להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו הבקשה למתן רשות ערעור מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הטענות בבקשת הרשות לערער – שעיקרן ביישומו של סעיף 30א לחוק ובנסיבות המקרה הפרטניות – נטועות בכללן בדל"ת אמות המקרה, הן "ערעוריות" במובהק ולפיכך אינן מקימות עילה למתן רשות לערער כאמור (רע"א 7294/17 זילברג נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ, פסקה 7 (28.9.2017)). כך, גם בעצם התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי עובדה, כפי שנעשה בנסיבות המקרה דנן, ובעובדה ששתי הערכאות הקודמות הגיעו לתוצאות שונות אין, כשלעצמן, כדי להצדיק מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (רע"א 1234/12 קנר נ' ארד, פסקה 5 (8.3.2012); רע"א 630/10 עדני נ' שקופ, פסקה 3 (16.2.2010)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שני, 6 במרץ 2017

עו"ד נועם קוריס- הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים...

הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס


 הודעה הכנסת מיום:

24 במאי 2016, ט"ז באייר תשע"ו, בשעה 17:30

שיקום החייב מהווה ערך מרכזי בהצעת החוק

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
דיני חדלות הפירעון, נועדו להתמודד עם משבר כלכלי של חייב, מתוך ניסיון למקסם את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. כיום, הליכי חדלות פירעון מוסדרים בשלושה חוקים – פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות והוראות מסוימות בחוק החברות. שתי הפקודות חוקקו עוד בתקופת המנדט.
נוצר צורך בחוק עדכני אשר יסדיר את מכלול ההיבטים הקשורים בעניינו של חדל פירעון, בין אם מדובר ביחיד ובין אם בתאגיד. הצעת החוק, תבטל את הפקודות והסעיפים בחוק החברות, ותקבע הסדרים שנועדו לייעל את ההליכים בדיני חדלות הפירעון בישראל.
התכליות העיקריות של הצעת החוק הן: יצירת מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול הן על יחידים והן על תאגידים בחדלות פירעון, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון. לרבות ההצעה לערוך שינוי מבני ברשויות האחראיות על יישום דיני חדלות הפירעון – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. הצבת השיקום הכלכלי כערך מרכזי של הליכי חדלות פירעון של יחידים ובמידה רבה גם של תאגידים. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. מתן דגש לוודאות ויציבות הדין על חשבון שיקול דעת רחב של ביהמ"ש.
אף שכבר בדיון הראשון נשמעו חילוקי דעות על סעיפים שונים, הצעת החוק וראש הצוות המשפטי-כלכלי שהוביל את הדיונים ואת ניסוח הצעת החוק עו"ד אבי ליכט, זכו לתמיכה ושבחים רבים מכל הגופים הנוגעים בדבר. ובהם משרד האוצר, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, איגוד הבנקים, ואיגוד חברות הביטוח.
יו"ר הועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "חשיבות החוק בעניי, הוא שיקום החייב וייעול ההליכים הבירוקרטיים. סלומינסקי הבטיח לסיים את הדיונים  בהצעת החוק עד תום כנסת החורף של הכנסת.
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בפתיחת הדיון אני מתרגשת שמתחילים לעבוד על הצעת חוק זו. אשר לדבריה נמצא בראש סדר העדיפויות  של משרדה. "העקרונות שהנחו את הצעת החוק, הוא שיקום החייב, חלוקת הנשייה בצורה שוויונית, קיצור הליכים והפחתת בירוקרטיה. אם נצליח בכך, כל אזרחי ישראל ירוויחו מכך. אמרה שקד.
ח"כ מירב מיכאלי אמרה הדאגה שלי שהצעת החוק מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. ובכך העסקים הקטנים עלולים לצאת פחות  מוגנים. לדבריה, במציאות הנוכחית, אנשים יכולים להיות גם נושים וגם חייבים. אולם יש ציבור עצום שהוא שקוף שיכול להיות רק חייב. ההצעה עלולה לגרום שהמודל הנכון של מקרה IDB, שהופך חברה חדלת פירעון הנושים שלה, לא תוכל להתקיים יותר. או להפוך נושים כמו במקרה ענבל אור, לפחות אפקטיביים. ומאידך, ההצעה לא תגן על חוסכים מפני מקרים כמו פישמן״ אמרה מיכאלי.
ח"כ אוסמה סעדי אמר "הזינוק במספר פושטי הרגל, מחייב אותנו ליצור מערכת איזונים בחוק, להבטיח את שיקום החייבים שלא יפלו לכל חייהם,  ולהעניק להם הזדמנות לפרנס את משפחתם ולהחזיר את חובותיהם".
ח"כ רויטל סויד אמרה "מחובתנו לדאוג לזכויות החייבים שכבודם לא יירמס תחת גלגלי החוק הגדול הזה". 
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט אמר "להצעת החוק תהיה תרומה מיקרו ומקרו כלכלית. אלפי אנשים הופכים מידי שנה לחדלי פירעון, וכל אחד מהם משפיע על  מעגלים רבים סביבו. חלק גדול מדיני חדלות פירעון, הינם פרי הפסיקה, ופסיקה ככל שתהיה טובה, לא יכולה להחליף חקיקה ראויה. לדבריו, אנו מבקשים להשיג בחוק ערכים חשובים כדוגמת החזרת חדל הפירעון למעגל הכלכלי, וערך שיקום החייב. לא כל מי שנכשל, הוא רמאי או לא מוסרי. יש גם אנשים שחטאו, בהם נטפל בצורה ממוקדת באמצעות מתן סמכויות אכיפה נרחבות לממונה על השיקום הכלכלי. הרגולציה תהיה ממוקדת באלו שחטאו. עוד אמר ליכט, אנו מציעים לבטל את רוב דיני הקדימה, לטובת הנושים הקטנים. חלק מהנשייה נעביר לגופים הקטנים, לספקים וללקוחות, על חשבון הנושים הגדולים המובטחים. ליכט הוסיף ואמר כי ההצעה תבצע  שינוי מבני בהעברת חלק מהדיונים מבתי משפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן אמר "זה רגע גדול, כמעט מפעל חיים עבורי. 21 שנות מחקר מושקעים פה. הצעת החוק מהווה טרנספורמציה, למשפט מנדטורי שהאנגלים הניחו לפיתוח כלכלה, אולם כדאי להחליף ולעדכן את הפקודה בחוק מודרני". לאחר פיתוח פסיקתי ענף, הגיע השעה לעשות סדר. לדבריו, רק קצה הקרחון מהתחום מגיע לפסיקה בבית המשפט העליון. רוב ההלכות נקבעות בבית המשפט  המחוזי". האן התייחס לתחום האשראי ואמר "כאשר בנק מלווה כסף, הוא רואה מולו פושט רגל בפוטנציה ולא לווה".

מנהל רשות האכיפה והגבייה, עו"ד תומר מוסקוביץ' אמר "הרשות בקשה למצוא פתרון לחייב המוגבל באמצעים, ולכן יזמה את הוראת השעה למתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים ובתקופה האחרונה נתנו עשרות החלטות למתן הפטר. ביחס לרוב הגדול של החייבים המועמדים להפטר לא הוגשו התנגדויות והם יוצאים לדרך חדשה. הוראת השעה היא למעשה הכנה לקראת חוק חדלות הפירעון החדש.
נציג איגוד הבנקים פרופ' שלום לרנר הביע דאגה נוכח הפרסום על  עליה של-55% בפשיטות רגל. "העלייה המהירה של מספר פושטי הרגל, עלולה לחבל במהלך". אמר לרנר.
יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי הודיע כי הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק מידי יום שלישי.  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה



·         


















עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס