נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

יום שישי, 27 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס – על סכסוכי גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה

עו"ד נועם קוריס – על סכסוכי גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום חמישי, 26 באפריל 2018

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.


עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.
העתירה הוגשה בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
ביום 22.2.2018 הגיש העותר 1, עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, עתירה נגד המשיב בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית. במסגרת עתירתו, הלין העותר 1 על היעדר מענה מטעם המשיב להשגה שהגיש בעניין, וזאת על אף פניותיו הנשנות בנושא. לשיטתו, מדובר בחריגה "בוטה" מהמועדים שנקבעו בנהלי המשיב בנוגע למענה על השגות כגון זו של העותר 1.

ביום 12.3.2018 הגיש העותר 1 את הבקשה דנן, ובה מבקש מבית משפט זה להורות על מחיקת עתירתו, החזר אגרת בית המשפט ופסיקת הוצאות.

לפי הבקשה, ביום 7.3.2018 מסר המשיב לעותר 1 כי הוא עומד על התנגדותו ליציאת האחרון לחו"ל.

בעקבות קבלת המענה מטעם המשיב, ביקש העותר 1 למחוק את עתירתו, כאמור, בין היתר, בשל "הקושי העצום והמוכר שבניהול דיון במעמד צד אחד כשהחומר חסוי מפניו ומפני באי כוחו", כלשונו.


בהתייחס לפסיקת ההוצאות, טען העותר 1 כי הגשת העתירה היא זו שהובילה לקבלת הסעד המבוקש, היינו קבלת מענה להשגתו, וזאת לאחר השתהות המשיב במשך למעלה מארבעה חודשים. בתוך כך, הדגיש העותר 1 את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות בדבר איסור יציאה לחו"ל, הנוגעות לזכויות אדם.

לנוכח בקשת העותר 1, הורה בית המשפט על מחיקת העתירה. לעומת זאת, באשר לבקשתו לפסיקת הוצאות, בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בעת פסיקת הוצאות במקרה בו העותר החליט לחזור בו מעתירתו, יתחשב בית המשפט בארבעה שיקולים עיקריים, והם: קיומו של צידוק בהגשת העתירה; מיצוי הליכים טרם הגשת העתירה; היעדר שיהוי בהגשת העתירה; הגשת העתירה גרמה למשיבים להעניק לעותרים את הסעד המבוקש (בג"ץ 842/93 סלימאן אל נסארה נ' שר הבינוי והשיכון ואח', מח(4) 217 (25.5.1994)).

במקרה דנן התעורר ספק בדבר הצידוק להגשת העתירה, וזאת לנוכח הותרת איסור יציאת העותר 1 לחו"ל על כנו, ואי עמידתו על הסעד העיקרי בגינו הוגשה העתירה, שנועדה להוביל לשינוי עמדת המשיב בנושא. משכך, לא נפסקו הוצאות.

לצד זאת, בית המשפט העליון מצא לשוב ולהדגיש את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות מסוג זה, תוך עמידה בנהלי המשיב שנקבעו בעניין, לנוכח השפעתן על זכויות אדם.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.